סעיף 147 לחוק הירושה: מה קורה כאשר המוטבים הרשומים אינם היורשים?

סעיף 147 לחוק הירושה קובע עיקרון יסוד ולפיו, כספי הביטוח, הפנסיה, ביטוח החיים, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות אינם נחשבים כחלק מנכסי העיזבון של המנוח אלא אם כן הותנה במפורש אחרת. אותם כספים ישולמו ישירות למוטבים שנקבעו בגוף הפיננסי.

קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות וביטוחי חיים. כספים אלו יועברו למוטבים הרשומים, היינו, האנשים שהמנוח בחר לרשום במסמכי ההצטרפות כמוטבים, הם אלו שיזכו בכספים במקרה פטירה. זכותם של המוטבים אינה נובעת מחוק הירושה, אלא מההסכם מול חברת הביטוח או בית ההשקעות  ויחול עליהם  "מסלול חוזי".

תחילה, נעמוד על ההבדל בין המוטבים ליורשים. היורשים מקבלים את נכסי העיזבון הרגילים (כמו דירה וחשבון בנק) על פי חוק הירושה או מכוח צוואה. המוטבים נקבעים  מראש ע"י החוסך במסמכי ההצטרפות לפוליסה או לקופת הגמל מול החברה המנהלת. מכיוון שעל פי סעיף 147 כספי הגמל והביטוח אינם חלק מן העיזבון, המוטבים מקבלים את הכספים ישירות ובמהירות מן החברה המנהלת, ללא צורך בהמתנה ארוכה להוצאת צו ירושה או קיום צוואה מבית המשפט.  הכספים המשולמים למוטבים מוגנים ואינם חשופים לתביעות חוב שחלות על העיזבון הכללי. המשמעות היא, שאפילו אם המנוח הוריש את כל רכושו בצוואה לאדם מסוים, כספי הביטוח ישולמו למי שרשום כמוטב בחברת הביטוח. מבחינה משפטית יש עליונות להוראת המוטבים על פני היורשים. עם זאת, לפי לשון סעיף 147, הכלל תקף "זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון". החוסך רשאי לשנות את זהות המוטבים או לקבוע שהכספים ייכללו במסגרת העיזבון (הכספים אותם הוא מוריש במסגרת צוואתו). על מנת שצוואה אשר נערכה לאחר שנרשמו המוטבים תגבר, עליה לכלול הוראה מפורשת וברורה לגבי קופת הגמל או הביטוח הספציפיים, ויש מחלוקת בפסיקה אם נדרש למסור את ההודעה על כך לחברת הביטוח עוד בחייו של המנוח. על פי הגישה המסורתית ("הלכת פישר"), צוואה מאוחרת תגבר אך ורק אם היא מנוסחת במפורש לגבי הפוליסה הספציפית ונמסרה לחברת הביטוח בעוד החוסך בחיים. אף על פי שהכלל דורש מסירה בחיים, קיימים מצבים בהם פסיקה מאוחרת איפשרה לצוואה לגבור, גם אם הוצגה רק לאחר הפטירה, מתוך עקרון העל של כיבוד רצון המת. כך למשל, במקרים שבהם החוסך נישא מחדש והוראות הצוואה קובעות כי בן הזוג החדש הוא היורש, ניתן להניח שרצון המת היה כי המוטב יהיה בן הזוג החדש. במקרה כזה, אם תקנון הפוליסה עצמו (או חוק חוזה הביטוח) מאפשר לשנות מוטבים על בסיס "צוואה מקוימת" (צוואה שקיבלה צו קיום מבית משפט) היורשים יוכלו לגבור על המוטבים הרשומים גם אם הצוואה הוצגה לחברת הביטוח לאחר מות החוסך. זאת, בתנאי שזו טרם שילמה את הכספים למוטבים הרשומים. הרציונל מאחורי ההלכה : מערכת הזכויות והחובות של החוסך נקבעת בהסדר החוזי שלו מול חברת הביטוח, ולכן כל שינוי בהסדר זה מצריך יידוע של חברת הביטוח בזמן אמת. המדיניות המשפטית שנקבעה בהלכת פישר נועדה למנוע ספקות, תהיות ואי-הבנות לאחר המוות, וכן למנוע מצב שבו הקופות ייחשפו לתביעות של תשלום כפול בגין כספים שכבר שולמו למוטב הרשום. ההשפעה המעשית: ההשפעה הישירה של הלכת פישר היא שחוסך המעוניין שצוואתו תגבר על טופס המוטבים שחתם עליו בעבר, אינו יכול להסתפק בעצם כתיבת הצוואה והפקדתה בכספת. עליו לבצע אקט אקטיבי נוסף ולשלוח את העתק הצוואה או לבצע שינוי של שמות המוטבים במערכת בטרם ילך לעולמו. ללא פעולה זו, הצוואה לא תגבר על הוראת המוטבים המקורית הרשומה בחברה.

לא. על מנת שצוואה תוכל לגבור על הוראות המוטבים צריכים להתקיים הכללים הבאים: א.      מועד עריכת הצוואה- על הצוואה להיות מאוחרת למועד רישום המוטבים במוצר הפנסיוני/ביטוחי. ב.      ניסוח ספציפי, ברור וחד-משמעי: אי אפשר להסתפק בסעיף כללי בצוואה. ההתניה בצוואה חייבת להתייחס במפורש לכספי קופות הגמל וביטוחי החיים ולקבוע שהם חלק מהעיזבון. ג.        שימוש בפרטי זיהוי מדויקים: מומלץ לנקוב בשמותיהם המלאים ובמספרי תעודות הזהות של האנשים שאתם רוצים שיזכו בכספים. ד.      מסירת הודעה בחיים ("הלכת פישר"): כדי שהשינוי הקבוע בצוואה יחייב את חברת הביטוח וישנה את המוטב, חובה למסור הודעה בצירוף הצוואה לחברה המנהלת עוד במהלך חייו של המצווה.

תשובה: בהיעדר מוטבים רשומים, יבוצע התשלום בהתאם לצו קיום צוואה או צו ירושה.

תשובה: לא. זו טעות נפוצה. סעיף 147 חל רק על מוצרים פנסיוניים וביטוחיים. כספים בחשבון בנק, גם אם הוא משותף, נחשבים לחלק מהעיזבון ומחולקים לפי כללי הירושה הרגילים (בכפוף לסעיף "אריכות ימים" המאפשר פעולות טכניות בלבד).

תשובה: כן, בסבירות גבוהה. מאחר שסעיף 147 נותן עדיפות לרישום במוצר הפנסיוני/ביטוחי, אם שמו של בן הזוג לשעבר עדיין מופיע כמוטב, חברת הביטוח מחויבת לשלם לו. מדובר במלכודת משפטית שניתן למנוע רק על ידי עדכון כתוב מול חברת הביטוח מיד עם הפרידה. עם זאת, ניתן לפנות לבית המשפט באמצעות עורכת דין לענייני משפחה ואם הוראות צוואה מאוחרת קובעות אחרת, ותקנון המוצר הפנסיוני/ביטוחי מאפשר זאת, יש סיכוי שלא.

למרות שסעיף 147 לחוק הירושה קובע כי כספי הפנסיה אינם חלק  מהעיזבון, בן הזוג הנותר בחיים יכול תמיד לתבוע באמצעות עורכת דין לענייני משפחה את מחצית הכספים שהצטברו בקופות במהלך שנות הנישואין. המדובר בכספים "ברי איזון" לפי הלכת השיתוף או חוק יחסי ממון.

חוב כתובה וחובות למזונות מן העיזבון הם חלק מהחובות שיש לסלקם מתוך נכסי העיזבון לפני החלוקה ליורשים. עם זאת, מאחר שעל פי סעיף 147 לחוק הירושה כספי קופות הגמל וביטוחי החיים הם חיצוניים לעיזבון (נכסים לבר-עיזבון), לא ניתן לגבות מהם את הכתובה או את המזונות.

בהסכמי גירושין, רישום פסק דין לפי חוק חלוקת חיסכון פנסיוני יוצר הגנה על זכויות בן הזוג לשעבר. רישום כזה גובר על סעיף 147 ומבטיח שחלקו של בן הזוג לשעבר בחיסכון ישולם לו ישירות על ידי חברת הביטוח, ללא קשר לזהות המוטבים שקבע הנפטר לאחר מכן.