ניכור הורי והסתה של ילדים

ניכור הורי והסתה של ילדים- מה זה, ואיך מתמודדים, ומה אפשר לעשות כשהורה אינו רואה את ילדיו?

ניכור הורי הוא מצב שבו אחד ההורים מונע קשר שיטתי בין הילד להורה האחר, לעיתים תוך הסתה סמויה ולעיתים במעשים גלויים. בתי המשפט בישראל מכירים בתופעה החמורה הזו ומפתחים כלים משפטיים מגוונים להתמודדות איתה, כדי להבטיח את טובת הילד ואת שמירת הקשר עם שני הוריו.

​

המשפט הישראלי והבינלאומי מכירים בזכות הילד לגדול ולהתפתח בקשר משמעותי עם שני הוריו. האמנה לזכויות הילד, שעליה חתומה מדינת ישראל, מדגישה את זכות הילד לזהות, שייכות וקשר מתמשך עם שני ההורים. הפסיקה בישראל מתייחסת לזכות זו לא כאל זכות של ההורה, אלא בראש ובראשונה כזכותו של הילד.

​

נוהל הנשיאה – תגובה מהירה במקרי ניכור

ביום 25.10.2020 נכנס לתוקפו נוהל חדש שנקבע על-ידי נשיאת בית המשפט העליון, אשר עוסק בטיפול בהליכים דחופים בבתי המשפט לענייני משפחה, שעניינם חשש לפגיעה בקשר בין הורים לילדיהם או לפגיעה במוגנותם של ילדים. מטרת הנוהל היא להבטיח מענה מהיר, אפקטיבי ואחיד בכל הארץ במצבים רגישים אלה, ובכך למנוע נזקים בלתי הפיכים לקטינים.

בין היתר קובע הנוהל כי בקשות לסעד דחוף להבטחת קשר יידונו בתוך 14 יום ממועד הגשתן,  גם כאשר מדובר בשלב המקדמי של הליך יישוב סכסוך. זאת, על מנת למנוע ניתוק מידי או בלתי הפיך של הקשר בין הורה לילד. בתי המשפט אף רשאים לקצר את תקופת עיכוב ההליכים אם השתכנעו כי קיימת סכנה ממשית לטובתו של הילד. הנוהל חל גם על בקשות לסעדים זמניים במסגרת תובענה עיקרית ומחייב דיון תוך 14 יום. יחד עם זאת, שמורה לבית המשפט הסמכות לסטות מן הנוהל במקרים חריגים תוך מתן נימוקים.

נוהל זה מהווה כיום בסיס חשוב בהגנה על זכויות ההורים והילדים ומבטא את החשיבות שבשימור קשר הורי תקין, גם בעת סכסוך קשה בין ההורים.

​

המטרה: הבטחת קשר מיידי, יעיל ומוגן בין הילד לשני הוריו. נוהל זה מהווה כלי מרכזי בהתמודדות עם תופעת הניכור ההורי, ומאפשר לפעול עוד לפני שהנזק מחמיר.

​

 אבא שלא ראה את בנו בן השנה כבר ארבעה חודשים, וחולה בסרטן

בני זוג שהיו בני זוג אך לא נישאו, הביאו לעולם ילד בגיל מבוגר וכבר במהלך ההריון נפרדו. האם ילדה את הבן לבדה, ולא עדכנה את האב באשר ללידה. האב לא נרשם ברישומי משרד הפנים כאב.  והילד אף אינו נושא את שם משפחתו. הסבים של הילד מצד האב לא פגשו בו מאז לידתו, והאב אף לא קיבל תמונות. הצדדים עוד היו בקשר לאחר שהילד נולד. האב הגיע לבקר את הבן הרך בבית האם ושם פרץ ויכוח. האם הוציאה נגד האב צו הגנה באמתלת שווא, תוך שהיא מטיחה באב "מבחינתי שלבן שלך לא יהיה אבא" כל ניסיון מצד האב לשוב ולראות את בנו נתקל בחומה אטומה של סירוב, ניתוק, והטחת האשמות. האם חסמה את האב בכל אמצעי תקשורת, מנעה כל אפשרות לראות את הילד, ואף לא שיתפה אותו בפרטים בסיסיים כמו שם הגן בו הילד שוהה או מצבו הבריאותי. האם חגגה לבן יום הולדת שנה ולא טרחה להזמין את האב.

​

האב הגיע אליי לאחר שלא ראה את בנו מזה חודשים ארוכים. האב, חולה סרטן הנמצא רגע לפני ניתוח משמעותי, הביע כאב עמוק על ניתוקו מהילד, בנו היחיד.האב נותר חסר אונים ושאל אותי מה אפשר לעשות כאשר אבא לא רואה בנו?

​

אז מה אפשר לעשות במקרה של ניכור הורי?

האב עתר לבית המשפט לקביעת זמני שהות מידיים, לעריכת תסקיר רווחה, ולנקיטת צעדים שיחזירו את בנו לחיקו, תרתי משמע. הוא לא ביקש דבר יוצא דופן, רק את ההזדמנות להיות שם בשביל בנו, במיוחד בעת קשה זו של חייו. מאחר והילד קטן, אזי חידוש הקשר תלוי לחלוטין באם ובשיתוף הפעולה שלה עם חידוש הקשר. הבעיה היא שלקבל חוות דעת מגורמי טיפול, כמו למשל עו"ס לסדרי דין, ולוקח זמן, וככל שהזמן עובר חידוש הקשר קשה יותר. לכן, פעמים רבות, ההמלצה הינה למנות גורם פרטי על אף העלויות הכרוכות בכך. ומה עושים כאשר אין שיתוף פעולה של הצד השני, והצד השני לא מכבד את זמני השהות שנקבעו?

​

הסנקציות האפשריות במקרי ניכור הורי

מלבד נוהל הנשיאה התפתחה פסיקה ובה דרכי התמודדות עם התופעה , הכוללים הטלת סנקציות משמעותיות על ההורה המנכר, שאינו מקיים אחר הוראות בית המשפט באשר לחידוש הקשר. להלן רשימה של אמצעים משפטיים לאכיפת הקשר. בפסיקה נקבע שניתן לאכוף קשר של אחד ההורים עם הילדים באמצעות סנקציות חמורות. כך, ניתן לאכוף טיפול רגשי וחידוש קשר באמצעות סנקציה כספית וגם באמצעות כל אמצעי אחר הקבוע בחוק ההוצאה לפועל.

בפסיקה נסקרו האמצעים השונים לטיפול בתופעת הניכור ההורי והם כוללים בין היתר: שימוש בהליכי הוצל"פ לרבות הטלת מגבלות על ההורה המנכר כגון הגבלה על קבלת דרכון; עיכוב יציאה מן הארץ; הגבלה מעשיית שימוש בכרטיסי חיוב; הגבלה על קבלת/החזקת/חידוש רישיון נהיגה; הליכי ביצוע ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה (בהתאם לסע' 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 ;( הפחתת מזונות; הליכי ביזיון בית המשפט והליכים פליליים הכוללים אף סנקציית מאסר; סנקציות כספיות – תשלום "קנסות" או "פיצויים בגין הפרה", תשלום בגין אי הבאת הילד להסדרי הראיה, קיזוז מזונות או ביטול מזונות לגבי העבר, פיצוי במסגרת תביעת נזיקין; החלטה על העברת המשמורת מההורה האחראי לסרבנות הקשר להורה השני; וכן הכרזה על קטין כנזקק ואף הוצאתו מבית שני ההורים למרכז טיפולי.

​

אך מה עושים כאשר הילדים גדולים יותר, עברו הסתה ו"מרצונם" אינם רוצים לראות את ההורה?

בתי המשפט בוחנים בראש ובראשונה את טובת הילד. בית המשפט יורה על מתן חוות דעת מומחה באשר לשורשי הניכור ודרכי הטיפול בו. כמו כן בחוות הדעת המקצועית תיבחן שאלת ההסתה, מי הסית, איך זה קרה, ומה ניתן לעשות. במקרה כזה הדבר החשוב ביותר יהיה ליצור מערכת של אמון עם הילד, ולהבין שבכל מקרה, הילד נקלע לסיטואציה. לא להיפגע מההתנהלות של הילדים ולזכור שאתם, "המבוגר האחראי". בהתאם להמלצות הגורם המקצועי בית המשפט ישקול טיפול במשפחה על מנת שיחודש הקשר וישוקם האמון.

כאשר עולה חשד להסתה מצד ההורה המשמורן, או כאשר נרשמות הפרות סדרתיות של זמני השהות בית המשפט נוקט יד קשה. כך למשל, כאשר הורה מתמיד בסירובו לאפשר קשר עם ההורה האחר, ללא הצדקה רפואית או עניינית ייתכן ובית המשפט: ישנה את המשמורת, יטיל סנקציות כלכליות, או אף יקבע כי על ההורה המנכר לעבור טיפול רגשי כפוי כחלק מתכנית חידוש קשר.

לסיכום: ניכור הורי היא לא רק בעיה משפחתית, אלא בעיקר נזק לילד

ניכור הורי אינו רק פגיעה בהורה ממנוכר. זהו פגם חמור בזכות הילד לקשר עם שני הוריו. טובתו מחייבת קשר רציף, בריא ובלתי תלוי במערכת היחסים בין ההורים.משרדנו מטפל מזה שנים  ההורים הסובלים מניתוק , ההמלצה שלנו אליכם היא : אל תוותרו. יש דרכים משפטיות להתמודד, לדרוש את זכויותיכם, ובעיקר את זכות הילד לגדול עם שני הוריו.