מזונות ילדים 

כך מחשבים מזונות ילדים: שלב אחרי שלב

מזונות ילדים אינם סכום קבוע, ולכן שאלת גובה המזונות היא לא פעם כר פורה למחלוקות בין הורים. כמה באמת עולה לגדל את הילד? אילו הוצאות נכללות בחישוב? כיצד משפיעים פערי השכר בין ההורים? ומה קורה כאשר הילדים שוהים בשני בתים?
 

למרות שכל משפחה נבחנת לפי נסיבותיה, בפסיקת בתי המשפט התפתחה במהלך השנים מתודולוגיה לחישוב מזונות ילדים. אפשר לחשוב עליה כעל עוגה: בשלב הראשון קובעים מה גודל העוגה, כלומר מהם צרכי הילד ומהו היקף ההוצאות שיש להביא בחשבון.
 

השלב השני: מה כוללת העוגה? לצורך החישוב נהוג להבחין בין מספר סוגים של הוצאות: הוצאות תלויות שהות, שהן הוצאות שכל הורה מוציא כאשר הילד שוהה בביתו; הוצאות שאינן תלויות שהות, שאינן משתנות בהתאם למקום שבו הילד נמצא; הוצאות מדור, הקשורות לדיור; וכן הוצאות חריגות ומשתנות, המכונות לעיתים "מחציות", ובהן הוצאות חינוך ובריאות מסוימות.

בהמשך נפרט כל אחד מהרכיבים ואת האופן שבו הוא מובא בחשבון.

בשלב השלישי, בוחנים כיצד מחלקים את העוגה בין ההורים, בהתאם לדין החל, להכנסותיהם ולזמני השהות.

גם גיל הילד משפיע על אופן חישוב המזונות. קיימת הבחנה בין ילדים מתחת לגיל 6 לבין ילדים מעל גיל 6, שלגביהם חלים, בבית המשפט לענייני משפחה, העקרונות שנקבעו בבע"מ 919/15. 
 

חשוב להדגיש כי המתודולוגיה המתוארת בעמוד זה משקפת את אופן חישוב המזונות בבתי המשפט לענייני משפחה. קיימים הבדלים בין אופן פסיקת המזונות בבית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני. על משמעות הבחירה בין הערכאות ניתן לקרוא בעמוד "איפה כדאי להגיש תביעת מזונות?"
 

ככלל, מזונות ילדים משולמים עד גיל 18 או עד סיום הלימודים התיכוניים, ולאחר מכן, בתקופת שירות החובה בצה"ל או השירות הלאומי, נהוג להפחית את סכום המזונות לשליש מהסכום ששולם קודם לכן.
 

גם מזונות שכבר נקבעו אינם בהכרח סוף פסוק. כאשר חל שינוי נסיבות מהותי, ניתן במקרים המתאימים לעתור להגדלה או להפחתה של מזונות שנקבעו בפסק דין או בהסכם גירושין. על כך נרחיב בעמוד העוסק בהגדלה, הפחתה וביטול מזונות.
 

ריכזנו לפניכם עשר השאלות ותשובות המסודרות לפי שלבי חישוב מזונות הילדים. קריאה שלהן לפי הסדר תאפשר להבין את המתודולוגיה שבה משתמשים בתי המשפט: כיצד קובעים את גודל העוגה, כיצד מחלקים אותה בין ההורים, וכיצד מגיעים בסופו של דבר לסכום המזונות שישולם בפועל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הנה לפניכם:
 

1. כמה מזונות משלמים על ילד ואיך קובעים את צרכי הילד?

השלב הראשון בחישוב מזונות ילדים הוא לקבוע את גודל העוגה, כלומר מהו הסכום הכולל הנדרש לצורך סיפוק צרכיו של הילד. רק לאחר שקובעים את היקף הצרכים ניתן לעבור לשאלה כיצד מחלקים את הסכום בין ההורים.
 

בפסיקה קיימים סכומים המשמשים נקודת מוצא להערכת צרכיו הבסיסיים של ילד. כאשר הילד מתגורר בעיקר בבית אחד, צרכיו הבסיסיים הוערכו בפסיקה בסכום של כ־1,300–1,600 ₪ בחודש, ללא מדור והוצאות חריגות.
 

כאשר הילד מקיים זמני שהות רחבים בשני בתים, העלות הכוללת של צרכיו עולה, משום שחלק מההוצאות מתקיימות בשני משקי הבית. בפסיקה מהשנים האחרונות הוערכו צרכיו של ילד בשני בתים בסכום של כ־2,250–2,600 ₪ בחודש.
 

הסכומים האלה אינם תקרה ואינם מחליפים את בחינת צרכיו של הילד הספציפי. בית המשפט בוחן גם את רמת החיים שאליה הורגל הילד, את יכולתם הכלכלית של הוריו ואת צרכיו הייחודיים. כך, למשל, צרכים רפואיים מיוחדים, טיפולים, צרכים הנובעים ממוגבלות, או הוצאות משמעותיות הקשורות לפעילות שבה הילד עוסק באופן קבוע, עשויים להגדיל את היקף הצרכים שייקבע.
 

לכן, השאלה "כמה מזונות משלמים על ילד?" אינה מתחילה בסכום שהורה אחד צריך להעביר לאחר. היא מתחילה בשאלה אחרת: כמה עולה לספק את צרכיו של הילד הזה? זהו גודל העוגה. בשלב הבא נפרק אותה לסוגי ההוצאות השונים ונראה כיצד כל אחד מהם מובא בחשבון.
 

2. מהן הוצאות תלויות שהות ואיך הן משפיעות על גובה המזונות?

לאחר שקבענו את גודל העוגה, עוברים לשלב השני ובוחנים ממה היא מורכבת. הקבוצה הראשונה היא הוצאות תלויות שהות.
 

הוצאות תלויות שהות הן הוצאות שנוצרות ונצרכות בבית שבו הילד שוהה, כגון מזון, מוצרי צריכה שוטפים וחלק מהוצאות אחזקת הבית. כל הורה נושא בהוצאות אלה באופן ישיר כאשר הילד נמצא בביתו.
 

לכן, כאשר הילד שוהה בשני הבתים, חלק מצרכיו כבר ממומן על ידי כל אחד מההורים בעין, במהלך זמני השהות שלו. ככל שהילד שוהה זמן רב יותר אצל אחד ההורים, כך אותו הורה נושא באופן ישיר בחלק גדול יותר מההוצאות תלויות השהות.
 

לנתון הזה יש חשיבות בהמשך, כאשר מחלקים את העוגה בין ההורים וקובעים את גובה המזונות שישולם בפועל. זמני השהות אינם משנים רק את מספר הימים שהילד נמצא אצל כל הורה, אלא גם את היקף ההוצאות שכל אחד מההורים כבר נושא בהן ישירות.
 

לעומת זאת, יש הוצאות שאינן משתנות בהתאם למקום שבו הילד שוהה. אלה הן הוצאות שאינן תלויות שהות, ובהן נעסוק בשאלה הבאה.

3. מהן הוצאות שאינן תלויות בזמני השהות ואיך מחלקים אותן בין ההורים?

הוצאות שאינן תלויות שהות הן הוצאות עבור הילד שאינן משתנות בהתאם למספר הימים שבהם הוא שוהה אצל כל אחד מההורים. בניגוד למזון ולהוצאות השוטפות בבית, מדובר בהוצאות שיש להוציא עבור הילד בלי קשר לשאלה היכן הוא נמצא באותו יום.
 

לקבוצה זו משתייכות, בין היתר, הוצאות עבור ביגוד והנעלה, תספורת, דמי כיס, טלפון נייד והוצאות קבועות נוספות של הילד.
 

מכיוון שהוצאות אלה אינן נצרכות בביתו של כל הורה בהתאם לזמני השהות, אין מקום לחלק אותן לפי מספר הלינות. יש לקבוע מי מההורים ירכז את ביצוע התשלומים והרכישות עבור הילד, וכיצד יישא ההורה האחר בחלקו בהוצאות אלה.
 

בפסיקה נעשה לשם כך שימוש במנגנון של "הורה מרכז": אחד ההורים מרכז את ההוצאות שאינן תלויות שהות, וההורה האחר מעביר אליו את חלקו בהתאם לחלוקת הנטל שנקבעה בין ההורים. כך נשמרת ההבחנה החשובה בין שני סוגי ההוצאות: הוצאות תלויות שהות משולמות בפועל בכל אחד מהבתים; הוצאות שאינן תלויות שהות מחולקות בין ההורים, אך מרוכזות בדרך כלל בידי אחד מהם.
 

4. מהם דמי מדור ואיך מחשבים מדור במזונות ילדים?

דמי מדור הם הרכיב במזונות הילדים המיועד להשתתפות בעלויות קורת הגג והדיור של הילדים, כגון שכר דירה או שווי דיור.
 

בפסיקה התגבשו לאורך השנים שיעורים מקובלים לחישוב חלקם של הילדים במדור, בהתאם להלכת אוהר והלכת הראל: 30% מעלות המדור עבור ילד אחד, 40% עבור שני ילדים ו־50% עבור שלושה ילדים ומעלה.
 

כאשר הילדים מתגוררים בעיקר בבית אחד, החישוב פשוט יחסית. השאלה נעשית מורכבת יותר כאשר הילדים שוהים בשני בתים בזמני שהות רחבים או שווים. במצב כזה נוצרת למעשה כפילות של הוצאות המדור, שכן כל אחד מההורים נדרש להחזיק בית המתאים למגורי הילדים.
 

סוגיית "כפל המדור" עוררה מחלוקת בפסיקה. כאשר הילדים שוהים בשני בתים, שני ההורים נושאים בעלויות דיור עבורם. השאלה היא האם לחשב את חלקם של הילדים לפי עלות הדיור בפועל בכל אחד מהבתים, או לפי עלות מדור סבירה אחת. חישוב המבוסס על שכר הדירה בפועל עלול להביא לכך שבחירה של אחד ההורים להתגורר בדירה יקרה במיוחד תגדיל את חיובו של ההורה האחר, אף שאין לו שליטה על בחירה זו.
 

בפסיקת בתי המשפט המחוזיים, בין היתר בעמ"ש 65692-11-19, עמ"ש 5121-05-20, עמ"ש 36635-10-23 ורמ"ש 78829-12-24, התגבשה גישה שלפיה יש לבחון עלות מדור סבירה באזור המגורים, ולא בהכרח את שכר הדירה שמשלם כל אחד מההורים בפועל. מתוך עלות המדור הסבירה נגזר חלקם של הילדים, בהתאם לשיעורים המקובלים של 30%, 40% או 50%, ולאחר מכן מחלקים את רכיב המדור בין ההורים תוך התחשבות ביחס ההכנסות ובמדור שכל אחד מהם כבר מספק לילדים בביתו במסגרת זמני השהות.
 

ומה לגבי אחזקת מדור, כלומר חשמל, מים, גז וארנונה? ברמ"ש 78829-12-24, סעיף 14, כב' השופט צבי ויצמן, נקבע כי אין מקום לפסוק רכיב נפרד בגין אחזקת מדור, שכן הוצאות אלה כבר נכללות בסל המזונות השוטף, והפרדתן לרכיב נוסף יוצרת סרבול והתחשבנות מיותרת בין ההורים.
 

גם גיל הילדים משפיע על אופן חישוב וחלוקת רכיב המדור, ובפרט קיימת הבחנה בין ילדים מתחת לגיל 6 לבין ילדים מעל גיל 6.
על ההבדל הזה ועל משמעותו לחישוב המזונות נרחיב בשאלה 8: איך מחשבים מזונות לילדים מתחת לגיל 6 ומעל גיל 6?

5. איך הכנסות ההורים משפיעות על גובה מזונות הילדים?

הכנסות ההורים הן אחד משני הנתונים המרכזיים, לצד זמני השהות, המשפיעים על חלוקת נטל מזונות הילדים בין ההורים.

לצורך החישוב, בית המשפט אינו מסתפק בסכום ה"נטו" שמופיע בתלוש או נכנס בפועל לחשבון הבנק. נבחנת ההכנסה ברוטו בניכוי ניכויי החובה על פי דין, כגון מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות. ניכויי רשות, כגון החזרי הלוואות, אינם מפחיתים באופן אוטומטי את ההכנסה לצורך חישוב המזונות.

הבחינה אינה מוגבלת גם למשכורת מעבודה. בית המשפט בוחן את מכלול הכנסותיו של כל הורה, ובכלל זה, לפי העניין, הכנסות מעסק או מחברה, דיבידנדים, דמי שכירות, קצבאות ומקורות הכנסה נוספים.

לאחר שנבחנות הכנסות שני ההורים, מחשבים את יחס ההכנסות ביניהם. לדוגמה, אם הכנסת הורה אחד היא 15,000 ₪ והכנסת ההורה השני היא 10,000 ₪, סך ההכנסות הוא 25,000 ₪ ויחס ההכנסות הוא 60% לעומת 40%.

ליחס הזה יש משמעות ישירה בחלוקת העוגה. לאחר שבית המשפט קבע את היקף צרכי הילדים, ההורה בעל ההכנסה הגבוהה יותר עשוי לשאת בחלק גדול יותר מהנטל בהתאם ליחס ההכנסות. ככל שפער ההכנסות בין ההורים גדול יותר, כך עשוי לגדול גם הפער בחלק שבו כל אחד מהם נושא בצרכי הילדים.
 

עם זאת, יחס ההכנסות אינו פועל לבדו. מגיל 6 ומעלה, בהתאם לעקרונות שנקבעו בבע"מ 919/15, הוא נשקל יחד עם זמני השהות וההוצאות שכל אחד מההורים כבר נושא בהן ישירות בביתו. לכן, כאשר ההכנסות וזמני השהות דומים, החיוב בהעברת מזונות עשוי להצטמצם ואף להתאפס. לעומת זאת, כאשר קיים פער משמעותי בהכנסות, גם זמני שהות שווים אינם מובילים בהכרח לכך שלא ישולמו מזונות.
 

גם הוצאות שאינן תלויות שהות והוצאות חינוך ובריאות חריגות אינן מתחלקות בהתאם למספר הלינות בלבד, וליחס ההכנסות יש משמעות גם בחלוקתן.
 

אופן השפעת ההכנסות שונה כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 6, בשל הדין החל על החיוב במזונות בגילים אלה. על ההבדל בין מזונות לילדים מתחת לגיל 6 ומעל גיל 6 נרחיב בשאלה 8.
 

בשאלה הבאה נוסיף למשוואה את הנתון המרכזי השני: זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

6. איך זמני השהות משפיעים על גובה מזונות הילדים?

זמני השהות ומספר הלינות בפועל הם אחד משני הפרמטרים המרכזיים בחישוב מזונות הילדים, לצד יחס ההכנסות של ההורים.
 

כאשר הילדים לנים אצל שני ההורים בזמני שהות רחבים, נוצרת מציאות כלכלית של שני בתים. חלק מההוצאות מתקיימות בכל אחד ממשקי הבית ולעיתים אף מוכפלות. מסיבה זו, כפי שראינו בשאלה הראשונה, בפסיקה מהשנים האחרונות הוערך סל הצרכים הבסיסיים המצרפי של ילד המתגורר בשני בתים בסכום של כ־2,250–2,600 ₪ בחודש.

לזמני השהות יש משמעות נוספת: כאשר הילד נמצא בביתו של אחד ההורים, אותו הורה כבר נושא באופן ישיר, בעין, בהוצאות תלויות השהות, כגון מזון וכלכלה. לכן, כאשר מחשבים את סכום המזונות שיועבר מהורה אחד לאחר, יש להביא בחשבון את ההוצאות שכל אחד מההורים כבר מממן ישירות בזמן שהילד שוהה אצלו. זאת כדי שלא לחייב הורה פעם אחת בהוצאה שהוא משלם בביתו ופעם נוספת באמצעות תשלום להורה האחר.

אותו עיקרון רלוונטי גם לרכיב המדור. כאשר הילדים לנים בשני הבתים, כל אחד מההורים מספק להם מדור בביתו, ולכן גם המדור שכל הורה מספק בפועל מובא בחשבון בעת חלוקת רכיב זה, כפי שהסברנו בשאלה 4.
 

מכאן גם ברור מדוע זמני שהות שווים אינם מבטלים באופן אוטומטי את תשלום המזונות. מגיל 6 ומעלה, כאשר זמני השהות והכנסות ההורים דומים, ייתכן שלא יהיה צורך בתשלום מזונות שוטף מהורה אחד לאחר. אולם כאשר קיים פער משמעותי בהכנסות, גם בחלוקה של 50/50 עשוי להיקבע תשלום מאזן מההורה בעל ההכנסה הגבוהה יותר.
 

גם כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 6, זמני השהות משפיעים על גובה החיוב. בפסיקה העדכנית, ובה עמ"ש 36635-10-23 ורמ"ש 78829-12-24, נקבע כי בחישוב המזונות יש להביא בחשבון את ההוצאות שהאב כבר נושא בהן בעין בזמן שהילדים שוהים ולנים בביתו, ולהפחיתן מהסכום שעליו להעביר לאם.
 

עם זאת, אופן החישוב שונה מתחת לגיל 6 ומעל גיל 6. את ההבדל המשפטי ואת דרך החישוב בכל אחת מקבוצות הגיל נפרט בשאלה 8.

עכשיו יש בידינו את שני הנתונים המרכזיים לחלוקת העוגה, יחס ההכנסות וזמני השהות. בשאלה הבאה נחבר ביניהם ונראה כיצד מחשבים בפועל את סכום המזונות שיש להעביר מהורה אחד לאחר.
 

7. איך מחשבים בפועל את סכום המזונות שיש להעביר מהורה אחד לאחר?

לאחר שקבענו את גודל העוגה, הבנו ממה היא מורכבת ובחנו את יחס ההכנסות וזמני השהות, אפשר לחבר את הנתונים ולחשב את חלוקת הנטל בין ההורים.
 

מגיל 6 ומעלה, בהתאם לעקרונות שנקבעו בבע"מ 919/15, בוחנים תחילה מהו החלק שבו כל הורה אמור לשאת מתוך צרכי הילדים בהתאם ליחס הכנסות ההורים. לדוגמה, אם צרכיו של ילד נקבעו בסך של 2,500 ₪ בחודש, ויחס ההכנסות בין ההורים הוא 60%–40%, חלקו של ההורה שהכנסתו גבוהה יותר בצרכים הוא 1,500 ₪, וחלקו של ההורה השני הוא 1,000 ₪.
 

אלא שכאן החישוב אינו מסתיים. יש להביא בחשבון גם את זמני השהות, משום שכל אחד מההורים כבר מממן חלק מהוצאות הילד ישירות בביתו. לכן מהחלק שבו אמור כל הורה לשאת לפי יחס ההכנסות, מפחיתים את החלק שהוא כבר מוציא בעין בהתאם לזמני השהות.
 

זהו העיקרון העומד בבסיס נוסחת הקיזוז, או "הדלתא": בוחנים את הפער בין חלקו היחסי של ההורה בהוצאות לפי הכנסתו לבין החלק שהוא כבר נושא בו בפועל באמצעות זמני השהות. ההפרש הוא הבסיס לסכום שיועבר מהורה אחד לאחר. לדוגמה, אם חלקו של הורה בהכנסות הוא 60%, אך הילדים שוהים אצלו 40% מהזמן, קיים פער של 20% בין חלקו הכלכלי לבין החלק מההוצאות שהוא מממן ישירות באמצעות זמני השהות. את הפער הזה יש להביא בחשבון בקביעת סכום המזונות להעברה.
 

עם זאת, לא כל רכיבי המזונות מחושבים באותה דרך. הוצאות תלויות שהות, הוצאות שאינן תלויות שהות, מדור והוצאות חריגות מטופלים באופן שונה, כפי שפירטנו בשאלות הקודמות. לכן נוסחת הקיזוז אינה מחליפה את בחינת הרכיבים השונים של סל המזונות.

חשוב גם להדגיש שהחישוב שתואר כאן מתייחס בעיקר לילדים מגיל 6 ומעלה. כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 6, נקודת המוצא המשפטית ואופן החישוב שונים. על ההבדל הזה נרחיב בשאלה 8: איך מחשבים מזונות לילדים מתחת לגיל 6 ומעל גיל 6?
 

8. איך מחשבים מזונות לילדים מתחת לגיל 6 ומעל גיל 6?

גיל הילד משפיע באופן מהותי על אופן חישוב המזונות, משום שהמסגרת המשפטית החלה על ילדים מתחת לגיל 6 שונה מזו החלה מגיל 6 ומעלה.

מתחת לגיל 6, בהתאם לדין האישי העברי, החובה לספק את צרכיו ההכרחיים של הילד מוטלת בעיקרה על האב. עם זאת, אין פירוש הדבר שזמני השהות אינם רלוונטיים לחישוב. בפסיקה העדכנית, ובה עמ"ש 36635-10-23 ורמ"ש 78829-12-24, נקבע כי יש להביא בחשבון את ההוצאות שהאב כבר מוציא בעין כאשר הילד שוהה ולן בביתו.
 

לכן, לאחר שקובעים את סל צרכיו של הילד, אין מחייבים את האב אוטומטית במלוא הסכום. מהחיוב מובא בחשבון החלק מהצרכים שהאב כבר מספק לילד בביתו במסגרת זמני השהות. כך, ככל שזמני השהות אצל האב רחבים יותר, עשויה להיות לכך השפעה על הסכום שיועבר לאם.
 

מגיל 6 ומעלה חל שינוי משמעותי. בהתאם להלכה שנקבעה בבע"מ 919/15, החיוב במזונות ילדים בגילים אלה מדין צדקה חל על שני ההורים, בהתחשב ביכולותיהם הכלכליות היחסיות ובזמני השהות של הילדים אצל כל אחד מהם.
 

בשלב זה נכנס במלואו החישוב שתיארנו בשאלות הקודמות: קובעים את צרכי הילד, בוחנים את יחס ההכנסות, את זמני השהות ואת ההוצאות שכל הורה כבר נושא בהן ישירות, ועל בסיס הנתונים האלה קובעים את חלקו של כל אחד מההורים ואת סכום המזונות שיש להעביר בפועל.
 

לכן ההבחנה בין הגילים חשובה: מתחת לגיל 6 נקודת המוצא היא החיוב המוטל על האב בצרכים ההכרחיים, תוך התחשבות בהוצאות שהוא נושא בהן בזמן שהות הילדים עמו; מגיל 6 ומעלה נקודת המוצא היא חלוקת הנטל בין שני ההורים בהתאם ליחס הכנסותיהם ולזמני השהות.
 

זו גם הסיבה לכך שאותו ילד, עם אותם צרכים ואותם זמני שהות, עשוי להיות כפוף לאופן חישוב שונה לפני גיל 6 ולאחריו.
 

9. האם משלמים מזונות ילדים במשמורת משותפת או בזמני שהות שווים?

התשובה הקצרה היא שלא תמיד משלמים מזונות במשמורת משותפת. זמני שהות שווים של 50/50 אינם יוצרים כשלעצמם חיוב במזונות, אך גם אינם מבטלים אותו באופן אוטומטי. התוצאה תלויה בעיקר בגיל הילדים ובפערי ההכנסות בין ההורים.

כאשר מדובר בילדים מגיל 6 ומעלה, בהתאם להלכת בע"מ 919/15, שני ההורים נושאים במזונות בהתאם ליכולותיהם הכלכליות ולזמני השהות.

כאשר זמני השהות שווים והכנסות ההורים דומות, ייתכן מצב של "משמורת משותפת ללא מזונות": אין תשלום מזונות שוטף מהורה אחד לאחר, וכל הורה נושא ישירות בהוצאות תלויות השהות כאשר הילדים נמצאים בביתו. עדיין יש להסדיר כיצד יתחלקו ההוצאות שאינן תלויות שהות וההוצאות החריגות.

לעומת זאת, כאשר זמני השהות שווים אך קיים פער משמעותי בהכנסות, השוויון בזמני השהות אינו מבטל את החיוב. ההורה בעל ההכנסה הגבוהה יותר עשוי לשאת בחלק גדול יותר מצרכי הילדים ולהעביר תשלום מאזן להורה האחר. המטרה היא לחלק את הנטל בהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מההורים ולא ליצור פער משמעותי ברמת החיים של הילדים בין שני הבתים.

העיקרון פועל לשני הכיוונים. כאשר הכנסת האם גבוהה משמעותית מהכנסת האב, אין נקודת מוצא שלפיה האב חייב בכל זאת להעביר לה מזונות רק משום שהוא האב. בבית המשפט לענייני משפחה, מגיל 6 ומעלה, נבחנות היכולות הכלכליות של שני ההורים בהתאם לעקרונות בע"מ 919/15.

כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 6, נקודת המוצא המשפטית שונה. החובה בצרכים ההכרחיים לפי הדין האישי העברי מוטלת בבסיסה על האב. עם זאת, בפסיקה העדכנית, ובה עמ"ש 36635-10-23 ורמ"ש 78829-12-24, נקבע כי גם בגילים אלה יש להביא בחשבון את ההוצאות שהאב כבר נושא בהן בעין בזמן שהילדים שוהים ולנים בביתו, ולהפחיתן מהסכום שעליו להעביר לאם.
 

חשוב גם לזכור כי האמור כאן מתאר את אופן חישוב המזונות בבתי המשפט לענייני משפחה.
בבתי הדין הרבניים עשויה להיות גישה שונה ליישום בע"מ 919/15 ולחיוב האב במזונות.

על ההבדלים בין הערכאות ועל השאלה היכן נכון להגיש תביעת מזונות ניתן לקרוא בעמוד "איפה כדאי להגיש תביעת מזונות?".


















10. מהן מחציות ואילו הוצאות משלמים בנוסף למזונות הילדים?

בנוסף לסכום מזונות הילדים השוטף ולרכיב המדור, קיימות הוצאות משתנות או חריגות המשולמות בנפרד על ידי ההורים. הוצאות אלה מכונות בדרך כלל "מחציות", והן אינן נכללות בסכום המזונות החודשי הקבוע.
 

מחציות במזונות ילדים כוללות בעיקר שני סוגים של הוצאות: הוצאות חינוך חריגות והוצאות רפואיות חריגות.

הוצאות חינוך עשויות לכלול, בהתאם לגיל הילד ולנסיבות המשפחה, מעון יום, גן וצהרון, תשלומי בית ספר, תל"ן, ספרי לימוד וציוד לימודי, חוגים, קייטנות, תנועת נוער ושיעורים פרטיים. כאשר משולם עבור הילד מענק לימודים מהמוסד לביטוח לאומי, ניתן לקבוע כי המענק יקוזז תחילה מהוצאות החינוך ורק היתרה תחולק בין ההורים.
 

הוצאות רפואיות חריגות הן בדרך כלל הוצאות שאינן מכוסות במלואן במסגרת סל הבריאות או הביטוח הרפואי הבסיסי. הן עשויות לכלול טיפולי שיניים ואורתודונטיה, אבחונים, טיפולים רגשיים ופסיכולוגיים, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, משקפיים, תרופות שאינן בסל וציוד רפואי מיוחד.

למרות הכינוי "מחציות", אין הכרח שההוצאות יחולקו דווקא 50/50. הן עשויות להתחלק בחלקים שווים או בהתאם ליחס ההכנסות של ההורים, לפי ההסכם או פסק הדין. כך, למשל, כאשר יחס ההכנסות הוא 60%–40%, ניתן לקבוע שגם ההוצאות החריגות יחולקו באותו יחס.

בשונה מהוצאות תלויות שהות, חלוקת המחציות אינה נקבעת לפי מספר הלינות של הילד אצל כל הורה. מדובר בהוצאות המשולמות עבור הילד ללא קשר למקום שבו הוא שוהה באותו יום.
 

לא פחות חשוב מהשאלה באיזה יחס מתחלקות המחציות הוא המנגנון לתשלום ולאישור ההוצאות החריגות. הסכם גירושין צריך להגדיר מראש אילו הוצאות נכללות במחציות, אילו הוצאות דורשות הסכמה מוקדמת וכיצד מתבצע ההחזר בין ההורים.
 

כאשר מדובר בהוצאה שאינה דחופה, כגון חוג, קייטנה או טיפול פרטי, ניתן לקבוע כי ההורה המבקש לבצע את ההוצאה יידע את ההורה האחר מראש ויקבל את הסכמתו. במקרה של מחלוקת לגבי הוצאה רפואית, ניתן לקבוע כי ההורים יפעלו בהתאם להמלצת הגורם הרפואי המטפל. כאשר המחלוקת נוגעת להוצאה חינוכית, כגון שיעורים פרטיים או סיוע לימודי, ניתן לפעול בהתאם להמלצת המורה או היועץ החינוכי.

לאחר ביצוע ההוצאה, ההורה ששילם מציג קבלה או חשבונית, וההורה האחר מעביר את חלקו בהתאם ליחס שנקבע ובתוך פרק הזמן שנקבע בהסכם או בפסק הדין.
 

לכן, בקביעת מזונות ילדים חשוב להסדיר לא רק כמה ישולם בכל חודש, אלא גם אילו הוצאות ישולמו בנוסף למזונות, כיצד יחולקו המחציות בין ההורים, מי רשאי לאשר אותן ותוך כמה זמן יבוצע ההחזר. דווקא הפרטים האלה יכולים למנוע חלק גדול מהמחלוקות בהמשך.
 

מזונות ילדים: לעשות סדר בתוך הכאוס.
להבין את התמונה. לראות קדימה. לקבל החלטות נכונות.

מזונות ילדים הם חיוב כלכלי שעשוי ללוות את המשפחה במשך שנים. אין נוסחה שמאפשרת לדעת מראש בוודאות מה יהיה הסכום שייפסק, אבל אפשר לנתח נכון את הנתונים, להעריך את טווח החיוב ולהבין את המשמעות הכלכלית שלו לאורך זמן.
 

ייצוג משפטי נכון מתחיל בבניית התמונה המלאה: צרכי הילדים, זמני השהות, המדור וההוצאות שכל הורה כבר נושא בהן, לצד בחינה מדויקת של הכנסות שני ההורים. כאשר מדובר בעצמאים, בעלי חברות או שכירים המקבלים בונוסים, מניות, דיבידנדים או הטבות נוספות, התמונה הכלכלית אינה תמיד משתקפת בתלוש השכר.

גם טעות בחישוב, כפילות או התעלמות מנתון רלוונטי עלולות להפוך לחיוב המשולם חודש אחר חודש במשך שנים.
 

אבל החישוב הוא רק חלק מהתמונה. בחירת הערכאה, העיתוי וההתנהלות במהלך ההליך עשויים להשפיע על התוצאה, ובהסכם גירושין חשוב לא רק לקבוע סכום מזונות אלא גם לבנות מנגנונים ברורים למדור, למחציות, לקבלת החלטות ולהחזר הוצאות, כדי לצמצם מחלוקות בעתיד.

המטרה אינה להבטיח תוצאה שאי אפשר להבטיח, אלא להבין את טווח האפשרויות במקרה שלכם, לזהות את הסיכונים ולקבל החלטות מתוך תמונה מלאה לפני שהן מתקבעות לשנים קדימה.
 

אם אתם לפני פרידה או גירושין, מתלבטים לגבי סכום מזונות שהוצע לכם או כבר נמצאים בהליך, בואו נדבר ונבחן את התמונה במקרה שלכם.

​

​​​​​​