נישואין ברבנות- מה ההשלכות?
נישואין בישראל – מה באמת מסתתר מאחורי החופה?
החופה נראית כמו רגע קסום. אבל במדינת ישראל, מאחורי הקידושין מסתתר עולם משפטי שלם מורכב, טעון, ורווי השלכות שחשוב להכיר. כעורכת דין לענייני משפחה, אני יכולה לומר בביטחון: מי שמתחתן דרך הרבנות, נכנס לא רק למסגרת זוגית, אלא גם למערכת משפטית-דתית עם כללים משלה. וכאשר מגיע הרגע להיפרד, הכללים האלה הופכים ללב העניין.
נישואין בישראל מוכרים רק לפי הדין הדתי
לזוגות יהודיים בישראל אין אפשרות להינשא בטקס אזרחי בתוך הארץ. הדין הדתי הוא זה שחל בענייני נישואין וגירושין לפי החוק. המשמעות: נישואין מוכרים אך ורק לפי הדין הדתי, ולמעשה רק דרך הרבנות.
זהו אינו רק עניין פורמלי. הנישואין ברבנות משפיעים באופן ישיר על כל היבטי החיים המשותפים – ובעיקר על האופן שבו יתנהל הליך הגירושין אם וכאשר יגיע. ההשלכות המיידיות: בית הדין הרבני הוא שיחליט. רק לאחר מתן החלטה על הגט תהיו גרושים.
כאשר נישאים דרך הרבנות, גם הדרך החוצה עוברת דרכה. בית הדין הרבני מוסמך לדון בגירושין, ולעיתים גם בעניינים רכושיים, בענייני מזונות אישה, משמורת ומזונות השבה. אבל ההליך שם אינו דומה לבית המשפט למשפחה: זהו הליך שמבוסס על הדין הדתי, שבו יושבים דיינים (3 דיינים לרוב), לא שופטים, שפוסקים לפי עקרונות ההלכה, לא מחויבים לתקדימים. עם כפיפות מסוימת לדין האזרחי.
וכאן מתחיל הפער – פער שיכול להפתיע מאוד את מי שמגיע לדיון, גם אם מיוצג היטב.
הפער בין עורכי הדין לבין הדיינים
עורכי דין שמופיעים בבית הדין הרבני הם לרוב מומחים בדיני משפחה, אך אינם בהכרח בקיאים בהלכה. והדיינים, אינם שופטים אזרחיים. הם פוסקי הלכה. ברור שישנה גם שפה משותפת, שפת החוק בישראל והפסיקה המקובלת הן בבתי הדין והן בבתי המשפט לענייני משפחה. לעורכי דין ותיקים היכרות עם הדיינים מהתדיינויות קודמות. כך ששני צדי המתרס מכירים את "הראש" של השני ויודעים פחות או יותר למה להיערך במהלך הדיון.
כתובה, אשמה בגירושין, עגינות וממזרות – כן, גם בשנת 2025
ההלכה אינה מושג ערטילאי. היא חיה ופועלת – עם השלכות קונקרטיות:
כתובה- הינה רלוונטית, ניתן להפעילה בהתאם לצורך ואין המדובר ב"אות מתה".
בגידה או סירוב לשלום בית עלולים לפגוע בזכויות.
סרבנות גט ועגינות עדיין קיימות, גם בעידן המודרני. בתי הדין הרבניים היום מפעילים "לחץ פיזי מתון" על סרבני גט. כך שתופעה זו היום הצטמצמה. אם כי ברור שסירוב ליתן גט יכול לעכב את ההליכים.
ממזרות- אישה פרודה שעדיין "נשואה" לא יכולה להביא ילדים שלא מבעלה מחשש לממזרות.
הכללים האלו לא משתנים לפי המציאות, אלא לפי פרשנות דתית – ולפעמים, לא תואמים את תחושת הצדק של בני הזוג.
ומה עם מי שאסור לו להינשא? פסולי חיתון- מציאות כואבת שלא מדברים עליה
לא כל אדם יהודי יכול להינשא דרך הרבנות. לפי ההלכה, ישנם אנשים שמוגדרים "פסולי חיתון" – והמשמעות היא שלמדינת ישראל אין דרך לאפשר להם נישואין מוכרים בתחומה.
מי נחשב לפסול חיתון?
ממזרים – ילדים שנולדו מיחסים אסורים הלכתית (למשל, לאישה נשואה שלא קיבלה גט).
נישואי כהן וגרושה- כהן לא יכול הינשא לגרושה. גם ילדיהם יהיו פסולי חיתון.
מועמדי חיתון שהתגלו כלא יהודים במסגרת הליך בירור יהדות
חסרי דת
וכמובן זוגות להטבי"ם
התוצאה: זוגות שיכולים לחיות יחד, לאהוב, לגדל משפחה אך אינם יכולים להתחתן כחוק במדינתם. אין להם אפשרות להינשא בישראל, אלא רק בחו"ל (או להיחשב "ידועים בציבור"), והם חיים תחת מגבלה שמשפיעה גם על ילדיהם.
זוהי התוצאה של הכפפת חיי הנישואין בישראל לדין הדתי. מזה שנים נעשו ניסיונות לייצר מסלולים אלטרנטיביים, מוכרים, של הכרה בנישואים "אזרחיים" בישראל (בלי לנסוע לחו"ל ). ללא הצלחה.
מסלול "אלטרנטיבי" "עוקף" לנישואים אזרחיים בארץ
בפסק דין תקדימי בבית המשפט העליון נקבע כי נישואים שנערכו ב"זום" של שני בני זוג שהיו בישראל מול עורך נישואין מוסמך במדינת יוטה בארה"ב, יירשמו בישראל כנישואין לכל דבר ועניין, זאת בהתאם לתעודת נישואין שהונפקה להם והכרה בה כתעודה ציבורית. בית המשפט העליון הדגיש כי ההכרעה מוגבלת לשאלת רישומם של הנישואין במרשם האוכלוסין, ואין בה משום נקיטת עמדה בשאלת תקפם.
יתרונות ההידיינות בבית הדין הרבני
לצד המורכבות, יש להליך בבית הדין הרבני יתרונות ברורים, שחשוב להכיר:
הליך מהיר יותר- בתי הדין לרוב פנויים יותר, וניתן לקדם תיקים בקצב מהיר יותר מאשר בבית המשפט.
פחות פרוצדורה- יותר תכלס-ההליך גמיש יותר, הדיינים פחות צמודים לנהלים, ולעיתים מוכנים לשמוע גם שיקולים רגשיים, מוסריים ואנושיים.
יצירתיות בהסכמות ובמשא ומתן- הגמישות מאפשרת פתרונות לא שגרתיים, שמותאמים אישית לזוג, ולעיתים מאפשרת פתרון פשוט, יעיל ונוח.
הפעלת לחצים לא שגרתיים-לטובת הסכם- בבית הדין יש מקום לפנות לרגש, לערכים, לקהילה או למשפחה. לעיתים אלו הדרכים שבאמת מניעות את ההליך קדימה.
רגש דתי שמוביל לתוצאה-הדיינים מושפעים לא רק מטיעון משפטי, אלא גם מערכים, רגש, מוסר. עבור מי שיודע "לדבר את השפה" זו יכולה להיות הזדמנות. השפעת הדיינים על מדיינים מאמינים היא חזקה, שכן הם מדברים בשפת האמונה.
תפיסה שמרנית- שיכולה לפעול לטובת נשים- בית הדין מכיר במציאות של נשים שוויתרו על קריירה לטובת הבית, שנפגעו מבגידה, או שנשאו בנטל גידול הילדים. לעיתים דווקא הגישה המסורתית יוצרת הזדהות והגנה עבור נשים.
לסיכום: בית הדין הרבני- זוהי הברירה לטוב ולרע
נישואין בישראל אינם רק ברית זוגית, הם גם ברית משפטית עם מערכת דתית שלמה. ומי שנכנס אליה, צריך להבין לא רק את טקס החופה, אלא גם את המערכת שאליה הוא נכנס, ואת הדרך שבה אפשר לצאת ממנה בשלום. עורך דין שמכיר את שני העולמות, גם את החוק האזרחי וגם את דרך החשיבה של הדיינים – הוא זה שיכול להפוך את ההליך בבית הדין להזדמנות ולא למלכודת.