למה כדאי לערוך הסכם לחיים משותפים
בני זוג שלא נישאו, אך בחרו לנהל חיים משותפים כ"ידועים בציבור", נדרשים לא פעם להתמודד עם שאלה רגישה וכבדת משקל: האם הרכוש שצברו במהלך הזוגיות שייך לשניהם, או שכל אחד שומר על רכושו הפרטי? התשובה, כמו בזוגיות עצמה, מורכבת, ולעיתים גם מפתיעה.ההנחה כי די בחיים משותפים כדי ליצור שיתוף רכושי, אינה נכונה. חיים בתוך קשר זוגי מחייב אינם מספיקים על מנת שיתקיים שיתוף בנכסים. על מנת שבית המשפט יקבע כי התקיים שיתוף בנכסים, יש להוכיח כוונת שיתוף. לא רק מגורים יחד, אלא שיתוף כלכלי בפועל.
למה כדאי לערוך הסכם לחיים משותפים?
הגיע הזמן שתקבלו הכרה. ההכרה המוסדית הכרחית על מנת לזכות בזכויות המגיעות לכם. ובכלל, הגיע הזמן לדעת היכן אתם עומדים מבחינה כלכלית, ומה מתאים לכם? למעמד ידועים בציבור יש השלכות משפטיות וחברתיות. אולי הגיע הזמן לערוך הסכם חיים משותפים ולקבל הכרה כלפי חוץ כידועים בציבור. הסכם זה יתן לכם ביטחון, וודאות, יציבות, ותוכלו להציג אותו או תמצית ממנו לכל מוסד שידרוש אותו. כך תזכו גם לזכויות ולהטבות.
בישראל הנישואין הינם על פי הדין הדתי שאינו מאפשר נישואים עם כל מי שאנחנו רוצים. לכן, על מנת בכל זאת שלא לקפח זוגות שאינם יכולים להינשא "כהלכה" ישנה הכרה רחבה במוסד הידועים בציבור ויש לו השלכות נרחבות מבחינת כלכלית ומבחינת דיני המשפחה.
אילו זכויות מקנה מעמד ידועים בציבור?
בענייני ירושה, ידועים בציבור זכאים לרשת זה את זה, בדומה לזוגות נשואים, אם הם מקיימים משק בית משותף ואף אחד מהם לא היה נשוי לאחר בזמן מות בן הזוג.
ביטוח לאומי, ידועים בציבור זכאים להטבות בביטוח לאומי כמו זוגות נשואים, כגון קצבת שארים או דמי לידה.
דיור, ידועים בציבור עשויים להיות זכאים לסיוע ברכישת דירה או הנחות במשכנתא.
מיסוי, ידועים בציבור עשויים להיות זכאים להקלות מס מסוימות, כגון נקודות זיכוי ממס הכנסה.
חלוקת רכוש, במקרה של פרידה, ייתכן ובית המשפט יחליט על חלוקת רכוש בין בני הזוג בהתאם להלכת השיתוף או להסכם ככל וקיים בין הצדדים.
ומה קורה אם אין הסכם חיים משותפים?
אם אין לכם הסכם כזה תצטרכו להוכיח בפני כל גוף, שהנכם ידועים בציבור, בהתאם לקריטריונים שלו. כמו כן במקרה של מוות או פרידה יתכן ותמצאו את עצמכם מתדיינים בבית המשפט.
במקרה שאין הסכם- כיצד יפסוק בית המשפט?
הלכת השיתוף, לפיה מתקיימת הנחה שבי בני זוג החיים יחד ורוכשים נכסים במהלך החיים המשותפים חלה, ככלל, גם על בני זוג ידועים בציבור. הפסיקה הכירה בכך שבני זוג שלא נישאו אך מנהלים אורח חיים זוגי משותף ותקין, עשויים להיחשב כשותפים ברכוש שהצטבר במהלך חייהם המשותפים. עם זאת, אין די בעצם קיומה של מערכת יחסים זוגית כדי לקבוע שיתוף רכושי. הפסיקה הדגישה כי יש צורך להוכיח "כוונת שיתוף" כלומר, שהייתה הסכמה משתמעת או מפורשת בין בני הזוג לשתף זה את זה בנכסים.
בית המשפט יבחן האם הזוג עונה להגדרת ידועים בציבור? אם כן, בית המשפט ימשיך ויבחן האם התקיימה כוונת שיתוף בנכסים? ואם כן, מהם גבולות השיתוף.
מתי בני זוג ייחשבו כידועים בציבור?
ההכרה בבני זוג כידועים בציבור היא תנאי יסוד להחלת הלכת השיתוף.בית המשפט העליון קבע שני תנאים מצטברים: קיום חיי משפחה ומשק בית משותף. כוונה לקשר מחייב הדומה במהותו לנישואין. ההכרה אינה פורמלית בלבד, יש להוכיח עובדות המעידות על שיתוף ממשי בחיי היומיום, ניהול כספים יחד, מגורים תחת קורת גג אחת, והצגה כזוג כלפי חוץ. גם תקופת הקשר היא שיקול מהותי. אין חובה להוכיח תרומה כספית זהה , אך יש להראות מאמץ משותף. הצגת בן הזוג כ"חבר" או "שוכר משנה" עלולה להחליש את טענת הידועים בציבור. דיווחים סותרים לרשויות (כגון ביטוח לאומי) עשויים לחבל בהכרה כידועים בציבור.
מתי יקבע בית המשפט כי מתקיים שיתוף?
לצורך קיום כוונת שיתוף, נדרש להוכיח, בין היתר:ניהול משק בית משותף לאורך זמן. מאמץ משותף כלכלי ותפקודי. חיים זוגיים והצגת הזוגיות בפומבי. כמו כן יבחן בית המשפט האם קיים שיתוף רכושי בין הצדדים או לכל הפחות, היעדר הפרדה רכושית. הנטל להוכחת שיתוף חל באופן שונה בהתאם לסוג הנכס: בנכסי מגורים או נכסים שנרכשו במשותף, יהיה קל יותר להוכיח שיתוף. בנכסים עסקיים, ירושות ונכסים פרטיים מלפני הקשר הנטל להוכחת שיתוף הוא כבד יותר.
האם בית המשפט יורה על חלוקת זכויות סוציאליות לבני זוג ידועים בציבור?
במקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, טענה בת זוג, לאחר פרידה מבן זוגה לקיומו של שיתוף בזכויות סוציאליות של בן הזוג, עמו חיה במשך שנים. לכן, הגישה תביעה לקבל מחצית מזכויותיו הסוציאליות שנצברו במהלך החיים המשותפים.
אלא שהראיות סיפרו סיפור אחר: אומנם לצדדים היה חשבון משותף ששימש להוצאות שוטפות של המגורים בלבד ואומנם, כל אחד מהצדדים החזיק גם בחשבונות פרטיים; התקיימה בין הצדדים הפרדה רכושית שיטתית; בת הזוג העידה כי משכה כספים פרטיים שלה, "בשקט". מבלי לשתף את בן הזוג. בנוסף, בן הזוג הוכיח כי נערכה פניה לעורכת דין על מנת לערוך הסכם לחיים משותפים בו יודגש כי קיימת הפרדה כלכלית למעט החשבון המשותף אותו ניהלו הצדדים.
בית המשפט הגיע למסקנה המשפטית ברורה. לא הוכחה כאן כוונת שיתוף כלכלית בין בני הזוג.
הבחירה בידיים שלכם
הלקח מפסיקה זו, מעורר מחשבה גם זוגיות ארוכת שנים אינה תחליף לחשיבה אסטרטגית מראש. ובכלל, ניתן היה למנוע את מפח הנפש שנגרם לצדדים. הן מן הצד המצפה לקבל מן הזכויות הסוציאליות- האישה, והן מן הצד הנתבע, בן הזוג אשר היה צריך להצטייד בעורך דין לצורך ניהול התביעה שבאה לו "בהפתעה".
כאנשי מקצוע שמלווים זוגות עובדים רבים, אנחנו יודעים עד כמה חשובה לכם הוודאות. לא רק כדי להגן על רכושכם, אלא כדי לנהל חיים זוגיים רגועים, בלי חרדות כלכליות ובלי הפתעות משפטיות.
הסכם חיים משותפים לזוגות ידועים בציבור הוא לא רק צעד משפטי, הוא בחירה מודעת ביצירת בהירות, שקיפות, ושקט נפשי. הוא מאפשר לכם להחליט ביחד, מה משותף ומה נפרד, מתוך הבנה, לא מתוך פרשנות בדיעבד. שיתוף רכושי אינו נוצר מעצמו. במקרה של התדיינות משפטית יש להוכיחו בהתנהלות, ברצון משותף, ובראיות. כדי להימנע ממאבקים כואבים בעתיד, כדאי לחשוב קדימה, לנהל את הזוגיות גם מהצד המשפטי, ולבחור נכון – כדי לשמור על מה שבניתם, וגם על הקשר עצמו.