גישור משפחתי- לאלו מקרים הוא מתאים

בין הורה מזדקן, ירושה ונכסים משותפים,  מתי נכון לבחור בגישור משפחתי?

​

המשפחה היא מערכת חיה, משתנה ומתפתחת. ככל שהשנים חולפות, עולות בתוך המשפחה סוגיות מורכבות: החל מהתמודדות עם הורה מתבגר, דרך חלוקת ירושה, ועד לניהול נכסים משפחתיים שנותרו בבעלות משותפת. כל אחת מהסיטואציות הללו טומנת בחובה פוטנציאל למתחים וקונפליקטים, אך גם אפשרות להסכמות מתוך כבוד, הקשבה והתבוננות הדדית. כאן נכנס לתמונה הגישור המשפחתי.

​

טיפול בהורים שלנו, איך מחלקים אחריות ומונעים תסכול?

אחד האתגרים השכיחים במשפחות הוא ההתארגנות המשותפת סביב טיפול בהורה המזדקן: מימון מטפל, חלוקת אחריות בזמינות, קבלת החלטות רפואיות ולעיתים גם מעבר לדיור מוגן. מטבע הדברים, לא כל האחים נושאים בנטל באופן שווה, חלקם פנויים יותר פיזית או כלכלית, אחרים מתרחקים מהתהליך.

​

גישור משפחתי בשלב הזה מאפשר יצירת הסכמות מראש תוך התחשבות בצרכי ההורה, ביכולות של כל אחד מהילדים, ובהגדרת תרומה שאינה רק כספית אלא גם לוגיסטית ורגשית. אמנם הסכמים כאלה אינם תמיד ניתנים לאכיפה משפטית, אך כשהם נערכים בליווי מקצועי ובאווירה של הקשבה הם לרוב נשמרים ומונעים מתחים עתידיים.

​

מה ניתן לעשות?

יצירת הסכם גישור מחייב רק בתחומים שניתנים לאכיפה- ניתן לעגן חלק מההתחייבויות בהסכם. התחייבות להעברה כספית (למשל, השתתפות חודשית בהוצאות מטפל). התחייבות לביצוע פעולות כמו מינוי אפוטרופוס בהסכמה. חלוקה של זכויות/חובות לגבי נכסי ההורה (כמו מימון תיקונים בדירה שבה ההורה מתגורר).

​

קביעת מנגנון יישוב סכסוכים בהסכם הגישור

גם אם ההסכם עוסק בנושאים כמו תיאום ביקורים או חלוקת מטלות בין האחים אפשר ורצוי להכניס מנגנון מוסכם מראש לפתרון מחלוקות, למשל: פנייה לגישור חוזר במקרה של מחלוקת; פנייה לאיש מקצוע מוסכם (עו"ד/רופא/עובדת סוציאלית); קביעת נוהל לקבלת החלטות (למשל – רוב של שלושה אחים מתוך ארבעה)

כך ההסכם נשאר "חי" ונותן מענה גם למצבים משתנים. הסכם כזה ניתן לאשר בבית המשפט לענייני משפחה או אפילו במסגרת גישור נוטריוני – בכפוף לכך שהנושאים בו ניתנים לאכיפה חוקית.

​

שילוב ייפוי כוח מתמשך

אחד הכלים החזקים ביותר ליצירת ודאות ולהפחתת סכסוכים הוא ייפוי כוח מתמשך, שבו ההורה, כל עוד הוא כשיר, מגדיר: מי יטפל בענייניו הרפואיים, הכלכליים והאישיים; מה גבולות הסמכות של כל בן משפחה; הוראות ברורות איך לפעול ברגע של אובדן כשירות.

ייפוי כוח כזה יוצר מעמד חוקי מחייב, מגובה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ומפחית מאוד סכסוכים עתידיים.

​

גישור בענייני ירושה לאחר מות ההורים- מנגנון להסכמות ולשקט משפחתי

במקרים רבים, לאחר פטירת הורה, מתעוררות בין האחים מחלוקות באשר לחלוקת העיזבון. גם כאשר קיימת צוואה או ניתן צו ירושה נותרות סוגיות רבות לא פתורות: מי יירש נכס מסוים? האם יש לערוך איזון? כיצד למנוע תשלומי מס מיותרים?

​

במקום לפנות להליכים משפטיים יקרים ומתישים, גישור משפחתי מהווה פתרון יעיל, דיסקרטי וגמיש. במסגרת זו, ניתן לערוך הסכמות בעניינים הבאים:

​

שינוי אופן חלוקת העיזבון : כך שכל אחד מהיורשים יקבל חלק או נכס שונה מזה שנקבע לו בצו קיום הצוואה או צו הירושה;

חלוקה מוסכמת שאינה דורשת איזון תשלומים, גם אם מי מהיורשים מקבל חלק גדול יותר;

שימוש בכלים חוקיים: כגון הסתלקות מירושה (לפי סעיף 6 לחוק הירושה) או הסכם בין יורשים (לפי סעיף 110 לחוק).

המשותף לשני המנגנונים הוא בכך שהם אפשריים אך ורק כל עוד העיזבון טרם חולק בפועל. לאחר חלוקה, כל הסכם בין יורשים ייחשב להסכם בין בעלי נכסים רגילים ולא יחולו עליו ההקלות הקבועות בדיני הירושה.

​

גישור במקרה זה מאפשר: יצירת הסכמות מותאמות אישית בין האחים, לרבות ביחס לדירה, חשבונות בנק, חפצי ירושה סנטימנטליים ועוד; התמודדות עם משקעים רגשיים עמוקים שהתגלעו עם פטירת ההורה; הפחתת מס: על ידי תכנון מוקפד של אופן ההעברה והסדר התשלומים בין הצדדים, תוך הקפדה שהכספים יגיעו מהעזבון עצמו ולא מחוץ לו.

היתרון המרכזי בגישור: הוא מאפשר ליורשים לעצב את ההסדר ביניהם ברוח של הבנה וכבוד הדדי, במקום ליצר התנגדות ולפרום קשרי משפחה שנותרו לאחר האובדן.

​

מה עושים כשהדירה של ההורים עברה לשם כולם – אבל אחד מתגורר בה?

מצב מורכב ונפוץ הוא ירושה של נכס, לרוב דירת ההורים, שמתחלקת בין מספר אחים, כשאחד מהם מתגורר בו בפועל. השאלות שמציפות את בני המשפחה: האם עליו לשלם שכירות לאחרים? האם מותר למכור את הדירה למרות שהוא גר בה? האם לא עדיף להגיע להסכם שיאפשר לו לרכוש את חלקם?

גישור במצב כזה מספק פלטפורמה בטוחה לשיחה: להבין את התחושות, לפרוס את הצרכים הכלכליים והרגשיים של כל צד, ולמצוא פתרון שיש בו איזון אמיתי. לעיתים ההסכמה תהיה על המשך מגורים זמני תמורת תשלום סמלי, ולעיתים הסכם לרכישת חלקי האחים תוך תכנון תשלומים מותאם.

גם כאן, כמו בשני המצבים הקודמים, הכוח של הגישור טמון בכך שהוא שומר על מערכת היחסים, שומע כל קול, ומציע הסכם שאינו מוכתב על ידי בית המשפט אלא נבנה מתוך הסכמה.

​

לסיכום: גישור הוא גשר לשמירה על קשר

בכל אחת מהסוגיות, בין אם מדובר בטיפול בהורה מזדקן, חלוקת ירושה, או ניהול נכסים משותפים, גישור משפחתי מהווה כלי הומני, גמיש ויעיל, המתאים למשפחות שמעוניינות לנהל את ההסכמות ביניהן בתוך הבית, ולא להפקירן לידי מערכת משפטית נוקשה.

גישור טוב נעשה על ידי איש מקצוע מנוסה, שמבין את המורכבויות הרגשיות והמשפטיות כאחד ויודע לעזור לבני המשפחה לתרגם כאב, זיכרון וצורך להסכם מכבד.