גישור לגירושין
האם כדאי לי לפנות לגישור תחילה?
מחקרים מראים כי כאב הגירושין מקביל לכאב אותו אנו חווים בעת מוות. אין ספק כי גט משמעותו סוף. סוף ליחסים. סוף לאהבה וסוף לחלום על התא המשפחתי היציב לתמיד. הגירושין עצמם משנים את החיים. לבני הזוג ולילדים.
בני הזוג יצטרכו להתמודד עם "החיים שאחרי". הלבד שאחרי. התמודדות עם הסטטוס החדש: "גרוש/ה". הבית הריק כאשר הילדים נמצאים אצל ההורה השני. חזרה ל"שוק". מציאת בני זוג חדשים. וההחלטה אם להינשא או לא ואם להביא ילדים נוספים לעולם או לא.
הגירושין גם ישפיעו על הילדים. אין ספק שחייהם לא יהיו אותו הדבר. לעיתים הגירושין כרוכים במעברים, במעבר דירה או במעבר ליישוב אחר או אפילו למדינה אחרת. המצב הכלכלי, משתנה ולרוב לצערנו לא לטובה. כמו כן במוקדם או במאוחר ייחשפו הילדים לבני זוג נוספים ואולי יהפכו אף להיות אחים למחצה. כך או אחרת. התמונה אותה הכירו, הולכת להשתנות. המשבר משפיע באופן שונה על כל ילד וילד. ילדים שחוו גירושין מדווחים על כך שלמדו לקחת אחריות בגיל צעיר ולסמוך על כושר השיפוט שלהם. עם זאת, מחקרים מצביעים על כך שגירושי ההורים ישפיעו על 20% מילדי הגירושין בבחירת בן זוג ובהתמודדות עם משברים. להם יהיה קשה יותר.
סטטיסטיקה
נתונים סטטיסטיים מראים כי 20% מן הזוגות לא יחזיקו מעמד 3 שנים. במהלך 9 השנים הראשונות לחיים המשותפים, הנישואים מועדים לגירושין. לאחר מכן יורד הסיכוי לגירושין באופן משמעותי. מכלל הזוגות יותר משליש יתגרשו במהלך השנים. ואצל יהודים חילוניים אחוז הגירושין מתקרב ל-50%!
אז מה עושים?
לפני שנכנסים לזוגיות ממוסדת עדיף להסדיר את כל העניינים בהסכם ממון, מראש, או בהסכם חיים משותפים, במידה ומדובר בידועים בציבור או בזוגות חד מיניים, וזאת מבעוד מועד. אם קיימות הסכמות עקרוניות בין בני הזוג, גם אם אין ביניהם הסכם כתוב שאושר על ידי בית המשפט - הרי שדי בהליך קצר בו עורך/כת הדין יבין את צרכי הצדדים ובהתאם להן ייערך הסכם המשקף את הסכמות הצדדים שיקבל בהמשך תוקף של פסק דין. ובא השקט על מכונו. העניינים הדרושים הסדרה במרבית המקרים הינם: שאלת המשמורת- עיקרית או משותפת? מזונות הילדים ושיעורם? חלוקת הרכוש לרבות השאלה מי יישאר להתגורר בדירה בה התגוררו הצדדים, וכמובן הסדרת הגט עצמו. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה–2014 קובע כי כל סכסוך בין בני זוג, יתחיל כהליך גישור.
האם לתת להליך המהו"ת צ'אנס אמיתי?
צריך לזכור כי ההחלטה להתגרש אינה החלטה משותפת, אלא בדרך כלל החלטה של בן זוג אחד והשני פשוט נגרר. בן הזוג שנאלץ לקבל את ההחלטה על הפרידה עובר חוויה קשה. פעמים רבות צריך להניע אותו לפעולה על מנת שהליך גירושין יצא אל הפועל. פתיחת הליך משפטי תיאלץ את בן הזוג ה"נגרר" לפעול. אין ברירה. שניכם חייבים ללכת ליחידת הסיוע לפגישת גישור אחת שהינה חובה. ההשלכות של אי הגעה לפגיעה הינן זהות לאי התייצבות לכל הליך משפטי אחר. ביחידת הסיוע יושבים אנשי מקצוע. עובדים סוציאליים, פסיכולוגים מנוסים וגם עורכי דין. זאת ההזדמנות לשבת ולשמוע מהי עמדת הצד שני. יש לזכור שפגישות המהו"ת הינן חסויות ואסור להוציא מהן כל מידע. ניתן לקיים עד 4 פגישות ביחידת הסיוע. עלות השירות ביחידת הסיוע כלולה בתשלום אגרת פתיחת התיק.
כל התקדמות ביחידת הסיוע תסייע לכם הלכה למעשה להתקדם בהשגת הסכמות בהמשך. על אף שלכאורה יחידת הסיוע הינה פלטפורמה טובה להגעה להסכמים הניסיון מלמד שבפועל מעט הסכמים נסגרים ביחידת הסיוע מבלי שיהיו מעורבים עורכי דין. ובכל מקרה תמיד לפני חתימה על כל מסמך משפטי מומלץ להתייעץ עם עורכ/ת דין.
מדוע מומלץ להגיע להסכם?
ניהול הליך משפטי כרוך בעלויות ובזמן. התוצאה אינה ידועה. מה גם שסיכויי שיתוף פעולה בין בני הזוג לאחר סיום ניהול הליך משפטי יורדים. הגישה המשפטית מעוררת יריבות, ואינה נותנת מענה לצרכים הפסיכולוגיים המתעוררים אצל אדם שעובר תהליך גירושין.
לרמת קונפליקט גבוהה בין ההורים יש מחיר
רמת הקונפליקט בין ההורים, משפיעה על הילדים. ככל שרמת העימות בין ההורים גבוהה תהא לכך השפעה על מצוקות שילדים רבים ממילא סובלים מהם כמו בעיות לימודיות וחברתיות. הפרעות קשב וריכוז יכולות להחמיר, ויתכן כי המצב הפגיע יגרום לילד להיות כעוס ומסוגר. הורים החשים שהם מצויים במצב של "מלחמה" "מגייסים" את ילדיהם ל"מאבק". וכך עלולים להעמיד את הילדים בפני קונפליקט של נאמנויות. האם אני בצד אבא או בצד אמא? הילד שואל את עצמו. ואינו יודע איזה צד לקחת. הילדים בעל כורחם עלולים להיהפך להיות "דוורים" ו"מרגלים" וההורים עלולים להיהפך ל"קבלני בילויים" ולהתחרות ביניהם מי יקנה את ליבו של הילד. לכן יש לעשות כל מה שאפשר כדי להנמיך את הלהבות. לטובת הילדים. בחירה בהליך של גישור יכולה למנוע הסלמה של הסכסוך. הגישור מונע את המלחמה בבית ובין הילדים בעיקר. קביעת תנאי ההסכם על ידי הצדדים יוצרת מחויבות עמוקה יותר להסכם. העלויות נמוכות באופן יחסי וניתן להגיע להסכם תוך זמן קצר. לפני שנחליט עם עצמנו מהו התהליך שמתאים לנו גישור או פתיחה של הליך משפטי נעשה .לנו מעין מבחן.
נשאל את עצמנו מספר שאלות בבחינת "בחן את עצמך?"
האם קיים הסכם ממון? אם כן. צריך לפעול בהתאם להסכם. בכל מקרה כזה מומלץ לפנות לייעוץ. במידה ואחד הצדדים לא מקיים את האמור בהסכם ישנה אפשרות להגיש תביעה מתאימה.
האם המקרה מתאים לגישור? האם יש צד אחד שהוא חזק הרבה יותר מהשני. במקרה שקיימת אלימות, או שקיים פער גדול ביני לבין בן/בת הזוג הגישור פחות מומלץ שכן הוא עלול להנציח יחסי כוחות.
האם גם הצד השני רוצה בגירושין? אם לא. יהיה קשה יותר להגיע להסכם. האם רק אני מעוניין בהליך הגירושין והצד השני נאחז בקש בתקווה שאתחרט. ניהול תביעות יחייב הנעה לפעולה. כך למשל, ייצגתי גבר, מלכתחילה נפתח ההליך בדרך של גישור הליך בו הגבר רצה להתגרש אך האישה לא. היה צורך בפתיחת הליכים משפטיים על מנת לנער את האישה ואכן כבר לקראת הדיון הראשון הושג הסכם.
האם קיים מידע מלא על הרכוש? האם יש לי אמון בבן הזוג שאכן יחשוף את כל הכנסותיו ורכושו. אם אין אמון. או אין ידיעה עדיף לפנות לבית המשפט.
האם יש חשש לפעולות חד צדדיות? אם קיים חשש מפני צעדים חד צדדיים כמו עזיבת הארץ, חטיפת ילד, העברת כספים- במקרים כאלה נחוצה פעולה מיידית.
האם יש לי ילדים קטנים? במקרה כזה עדיף הליך של גישור על מנת לתכנן תוכנית עתידית ולפגוע בהם כמה שפחות.
האם אצטרך לנהל הליכים משפטיים? אחת ממטרות הגישור היא לחסוך את ההליך המשפטי.
האם יש לנו הרבה רכוש? האם אנחנו יודעים מהו היקף הנכסים האמיתי של בן/בת הזוג? לכאורה אם יש הרבה רכוש, יהיה קל יותר להגיע להסדר. מנגד, לכל צד יהיה קשה לוותר על כל הטוב הזה.
האם לבן/בת יכולת השתכרות גבוהה או מוניטין? במקרה כזה אולי עדיף לנהל הליך משפטי. שכן, קשה לאדם להפנים שמבחינת החוק יתכן ולבן/בת הזוג חלק גם בזכויות עתידיות. החיסרון: מרוץ הסמכויות. ייצגתי אישה שבעלה איש שב"כ במקצועו הגיש נגדה תביעת גירושין בבית הדין וכרך בה גם תביעה רכושית. אני הצלחתי להעביר את התביעה לבית המשפט אך רק הדיונים בעניין הסמכות נמשכו חודשים ארוכים.
האם כלכלית לכל אחד מאיתנו יהיה קשה להתקיים באופן עצמאי?- במצב כזה סביר להניח כי כל חלוקה שנציע לא תתאים לשני הצדדים. במצב בו "העוגה" ממילא קטנה קטנים הסיכויים כי אדם מלכתחילה יכניס עצמו למצב כלכלי קשה ועוד בהסכמה. כך למשל, היו אצלי בני זוג בהליך גישור, הורים לשני ילדים קטנים, שניהלו אורח חיים שמעבר להכנסותיהם. הפער ביניהם לעניין מזונות הילדים לא היה גדול. אבל מבחינתו של כל אחד מהם גם הסכום הקטן הזה היה משמעותי. ולכן היה קשה מאוד היה לנהל את ההליך.
אם זאת אישה, האם בגדת? אם זה גבר, האם ניהלת רומן חד מיני? אולי שווה לך למהר ולהגיש תביעות בבית המשפט לענייני משפחה... בגידה אומנם אינה פוגעת בזכויות רכושיות אך אם התביעה תתנהל בבית הדין הרבני זה יכול לעורר יחס שלילי כלפיך שיתבטא בתוצאות.
האם "מושכים" אותי לגישור כדי לעכב את ההליכים? כדאי לשים לב שלא "מורחים" אותך.
האם בן/בת הזוג סובלת מהתמכרויות, מצב נפשי מעורער? תלוי. יתכן שניהול הליך משפטי יוביל את בן הזוג "אל הקצה" ויגרום לעוד הידרדרות במצבו. מנגד, מצב נפשי מעורער עלול לפגוע בילדים ואז, יש לפעול מיידית לטובתם.
לסיכום: התשובות לשאלות מהוות אינדיקציות לניהול הליך גישור יעיל. ככל ולא ניתן לעשות זאת נראה שעדיף לא לבזבז את הזמן ולפנות ישירות לבית המשפט.
ומה אחרי? גירושין כהזדמנות
עם כל הכאב צריך לזכור כי לאחר הגירושין הורים יצטרכו למסד את הקשר ביניהם מחדש והפעם כקשר "עסקי" כאשר ה"עסק" אותו צריך לנהל הוא הילדים המשותפים. מחקרים מראים כי ההורים הגרושים עוברים תהליכי התפתחות כאשר בסיומם הם מדווחים על "רמת תפקוד חדשה". ההסתגלות למצב החדש מביאה להרגשה של "ניצחון" ולרמה נוספת בהתפתחות האישית. עתה, יחווה המתגרש יציאה לדרך החדשה הכוללת גילויים חדשים ואולי הרפתקאות. אבות בעיקר יזכו להזדמנות לחוות יותר זמן איכות עם ילדיהם. הגירושין מביאים לגילוי כוחות פנימיים וחיצוניים שלא ידענו שטמונים בנו.
זוהי הזדמנות לצאת מן ה"תפקיד" שהיה לנו בנישואין ולמצוא לנו "תפקיד חדש" התואם את כישורינו החדשים.
והכי חשוב בכל מצב בו אתם מתלבטים, רוצים לדעת את זכויותיכם, חוששים מפני צעד חד צדדי, או מעוניינים לשמוע עוד על האופציות העומדות בפניכם זכרו כי עדיף לפני כל צעד להיוועץ עם עורך דין.