מזונות במשמורת משותפת
משמורת משותפת וזמני שהות שווים מבטאים מציאות שבה שני ההורים ממשיכים להיות הורים פעילים ומעורבים גם לאחר הפרידה. אבל ברגע שמגיעים לשאלת המזונות והמדור, עולים לא פעם חששות אמיתיים משני הצדדים.
האמור בעמוד זה מתייחס לאופן פסיקת מזונות ילדים בבתי המשפט לענייני משפחה בלבד (לגבי פסיקת מזונות בבית הדין הרבני, ראו בעמוד איפה להגיש תביעת מזונות?).
מצד אחד, הורה שמקים עבור הילדים בית נוסף, משלם שכירות או משכנתה, מחזיק עבורם חדר, קונה מזון, בגדים וציוד ונושא בהוצאותיהם מחצית מהזמן, שואל בצדק: אם הילדים אצלי 50% מהזמן ואני כבר משלם עבורם ישירות, מדוע עליי להעביר בנוסף מזונות להורה השני?
מן הצד האחר עומד החשש ההפוך: האם עצם המעבר לזמני שהות של 50/50 עלול להביא להפחתת המזונות גם כאשר קיים פער כלכלי משמעותי בין שני הבתים? ומה קורה כאשר אחד ההורים מרוויח הרבה יותר מהאחר?
לשאלות האלה אין תשובה של "כן" או "לא". גם לאחר בע"מ 919/15, משמורת משותפת אינה מבטלת מזונות באופן אוטומטי, ו־50/50 בזמני השהות אינו אומר בהכרח 50/50 ביכולת הכלכלית.
ויש עוד נקודה שרבים מגלים רק לאחר הפרידה: שני בתים עולים יותר מבית אחד. הילדים זקוקים למקום בשני הבתים, ולעיתים גם לביגוד, ציוד וריהוט כפולים. לכן ייתכן שהמעבר למשמורת משותפת יקטין את סכום המזונות שמועבר בין ההורים, אך לא יקטין את העלות הכוללת של גידול הילדים, ולעיתים אף יגדיל אותה.
ככל שמשמורת משותפת וזמני שהות רחבים הפכו נפוצים יותר, גם הפסיקה העוסקת במזונות במציאות של שני בתים התפתחה והביאה עמה חידושים משמעותיים. בתי המשפט נדרשו למצבים שבעבר כמעט שלא התעוררו ולשאלות חדשות הנוגעות לאופן שבו יש לחשב את הוצאות הילדים כאשר שני ההורים נושאים בהן באופן ישיר.
ב־10 השאלות והתשובות הבאות נתמקד בחידושים שהביאה הפסיקה בשנים האחרונות, ובאופן שבו הם שינו את חישוב המזונות במשמורת משותפת.
איך מחשבים מזונות במשמורת משותפת ובזמני שהות שווים?
1. האם משלמים מזונות במשמורת משותפת ובחלוקה של 50/50 בזמני השהות?
לא באופן אוטומטי. קיומה של משמורת משותפת אינו פוטר כשלעצמו מתשלום מזונות.
מאז בע"מ 919/15, כאשר מדובר בילדים מעל גיל 6, שני ההורים נושאים במזונות ילדיהם, תוך התחשבות ביחס ההכנסות והיכולות הכלכליות שלהם ובחלוקת זמני השהות בפועל.
כאשר זמני השהות מתחלקים 50/50 והכנסות ההורים דומות, ייתכן שבית המשפט לא יפסוק תשלום מזונות מהורה אחד לאחר. עם זאת, גם במצב כזה יש לקבוע את חלקו של כל אחד מההורים בהוצאות שאינן תלויות שהות, כגון ביגוד, טלפון נייד וציוד לבית הספר, וכן בהוצאות החריגות, המכונות בדרך כלל "מחציות", ובהן הוצאות חינוך ורפואה. על סוגי ההוצאות השונים הרחבנו בעמוד [מזונות ילדים].
כאשר זמני השהות מתחלקים 50/50 אך קיים פער משמעותי בהכנסות, ההורה בעל ההכנסה הגבוהה יותר עשוי להיות מחויב בתשלום מזונות עבור הילדים להורה בעל ההכנסה הנמוכה יותר.
לכן, חלוקה שווה של 50/50 בזמני השהות אינה גוררת כשלעצמה חיוב של 0 ₪ במזונות. זמני השהות הם רק אחד הפרמטרים בחישוב. לצדם נבחנים גיל הילדים, צורכיהם, יחס ההכנסות והיכולות הכלכליות של ההורים, המדור וההוצאות שכל אחד מההורים נושא בהן בפועל.
2. איך מחשבים מזונות במשמורת משותפת כשיש פערי שכר בין ההורים?
קיומה של משמורת משותפת או חלוקה שווה של זמני השהות אינה מעניקה פטור אוטומטי מתשלום מזונות כאשר קיימים פערי שכר בין ההורים.
כפי שהסברנו בעמוד מזונות ילדים, בשלב הראשון קובעים את גודל העוגה, כלומר את היקף צרכי הילד. לאחר מכן יש לקבוע איזה חלק מהעוגה צריך לשאת כל אחד מההורים.
כאן נכנס לתמונה יחס ההכנסות. ככלל, הורה שהכנסתו גבוהה יותר יישא בחלק גדול יותר מצרכי הילד, ואילו הורה שהכנסתו נמוכה יותר יישא בחלק קטן יותר.
לדוגמה, אם הכנסותיהם של שני ההורים דומות, נקודת המוצא עשויה להיות חלוקה קרובה לשווה של העוגה. לעומת זאת, אם אחד ההורים מחזיק ב־70% מההכנסה המשותפת והשני ב־30%, גם חלקו של כל אחד מהם בעוגה, כלומר בצרכי הילד, לא יהיה שווה בהכרח.
אבל יחס ההכנסות הוא רק אחד מהפרמטרים בחישוב המזונות. לצד גודל העוגה ויחס ההכנסות, נבחנים גם זמני השהות וההוצאות שכל אחד מההורים נושא בהן בפועל. לכן גם במשמורת משותפת של 50/50, שבה שני ההורים נושאים ישירות בהוצאות הילדים כאשר הם שוהים בביתם, פער משמעותי בהכנסות עשוי להביא לכך שההורה בעל ההכנסה הגבוהה יותר יחויב במזונות להורה בעל ההכנסה הנמוכה יותר.
3. האם מזונות במשמורת משותפת מחושבים אחרת לילדים מתחת לגיל 6?
כן.
כאשר תביעת המזונות נדונה בבית המשפט לענייני משפחה, ובמיוחד כאשר מתקיימים זמני שהות רחבים, גיל הילדים עשוי להשפיע באופן משמעותי על דרך החישוב ועל גובה המזונות שייפסקו.
בתי המשפט פוסקים מזונות ילדים בהתאם לדין האישי החל על ההורים. בהתאם לדין העברי, כאשר מדובר בילדים מתחת לגיל 6, החיוב בצרכים ההכרחיים מוטל על האב. בע"מ 919/15, ששינה את אופן חישוב המזונות לילדים מעל גיל 6, לא שינה את הדין החל על ילדים מתחת לגיל 6.
אלא שכאן נכנס לתמונה מנגנון הקיזוז שהתפתח בפסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות.
בפסיקת בתי המשפט המחוזיים, ובה בין היתר עמ"ש 36635-10-23 ורמ"ש 78829-12-24, ניתן ביטוי לכך שכאשר הילד שוהה בשני הבתים, חלק מצרכיו כבר מסופקים לו ישירות במהלך זמני השהות.
מנגנון הקיזוז מבוסס על היגיון פשוט: לאחר שקובעים את צרכיו ההכרחיים של הילד, מביאים בחשבון את החלק מאותם צרכים שכבר מסופק לילד ישירות במהלך זמני השהות.
4. איך מחשבים מדור במשמורת משותפת כשהילדים גרים בשני בתים?
כאשר ילדים מתגוררים בשני בתים במסגרת משמורת משותפת או זמני שהות רחבים, נוצר אתגר כלכלי ייחודי: "כפל מדור". שני ההורים צריכים להחזיק דירה המתאימה למגורי הילדים, ולמעשה נוצרת הוצאת דיור בשני משקי בית.
אז איך מחשבים את דמי המדור בלי ליצור חיוב כפול?
השלב הראשון: קובעים עלות מדור סבירה
אם החישוב היה מבוסס באופן אוטומטי על שכר הדירה שכל אחד מההורים משלם בפועל, עלול היה להיווצר עיוות. למשל, הורה יכול לבחור לשכור דירת פאר ב־10,000 ₪ בחודש, והבחירה שלו הייתה מגדילה את חלקו של ההורה השני בהוצאות המדור.
לכן, בפסיקת בתי המשפט המחוזיים התפתחה גישה שלפיה בוחנים עלות מדור סבירה, כלומר עלות סבירה של דירה המתאימה לצורכי הילדים באזור מגוריהם, ולא בהכרח את שכר הדירה ששולם בפועל. ראו, בין היתר, עמ"ש (מרכז) 65692-11-19, עמ"ש (מרכז) 5121-05-20 ורמ"ש (מרכז) 78829-12-24.
נניח שבית המשפט קובע כי עלות מדור סבירה היא 4,000 ₪ בחודש.
השלב השני: קובעים את חלקם של הילדים במדור
מתוך עלות המדור הסבירה גוזרים את חלקם של הילדים. ככלל, בפסיקה נהוג לחשב 30% עבור ילד אחד, 40% עבור שני ילדים ו־50% עבור שלושה ילדים ומעלה.
למשל, אם מדובר בשני ילדים ועלות המדור הסבירה היא 4,000 ₪, חלקם של הילדים במדור הוא 40%, כלומר 1,600 ₪.
השלב השלישי: מחלקים את חלק הילדים במדור בין ההורים ומבצעים קיזוז
תחילה בוחנים את יחס ההכנסות. אם אחד ההורים מחזיק ב־65% מההכנסה המשותפת וההורה השני ב־35%, ההורה בעל ההכנסה הגבוהה אמור לשאת ב־1,040 ₪ מתוך מדור הילדים.
אבל כאן נכנסת המשמורת המשותפת לתמונה.
אם הילדים שוהים בביתו של אותו הורה 43% מהזמן, הוא כבר מספק להם חלק מהמדור בביתו. לאחר קיזוז המדור שהוא מספק לילדים בפועל, הסכום שישולם עבור המדור בדוגמה הוא 352 ₪ בלבד.
כלומר, החישוב אינו מתחיל ונגמר בשאלה כמה עולה הדירה של כל הורה. הוא בוחן עלות מדור סבירה, את חלקם של הילדים, את יחס ההכנסות ואת המדור שכל הורה כבר מספק להם בביתו.
כך מתמודדים עם המציאות של שני בתים: מצד אחד, לא מאפשרים לבחירה בדירת פאר להגדיל באופן מלאכותי את חיובו של ההורה האחר; מצד שני, לא מתעלמים מפערי ההכנסה; ומצד שלישי, לא מחייבים הורה כאילו הילדים אינם מקבלים מדור גם בביתו.
לך זמני השהות בבית ההורה. אין הצדקה לחשב את מלוא הצרכים כאילו הם מסופקים בבית אחד בלבד, כאשר בפועל חלק מהם כבר ממומן ומסופק בבית האחר.
המשמעות הכלכלית עשויה להיות דרמטית. ככל שזמני השהות רחבים יותר, גדל היקף הצרכים המסופקים לילד ישירות בשני הבתים, ובהתאם מנגנון הקיזוז עשוי להפחית באופן משמעותי את סכום המזונות המשולם בפועל.
כלומר, הדין העברי החל על ילדים מתחת לגיל 6 לא השתנה. מה שהשתנה הוא האופן שבו בתי המשפט מיישמים אותו במציאות שבה הילד חי בשני בתים. כתוצאה מכך, גם מתחת לגיל 6, זמני שהות רחבים עשויים להוביל להפחתה משמעותית מאוד בסכום המזונות לעומת מצב שבו הילד שוהה רוב הזמן בבית אחד.
5. האם משלמים אחזקת מדור במשמורת משותפת?
לא. זאת מאחר ובפסיקה העדכנית רכיב "אחזקת מדור", כלול במזונות השוטפים.
הכלל כיום שונה מהנהוג בעבר.
נבחין רגע בין שני מושגים שעלולים להיות מבלבלים:
דמי מדור, הם ההשתתפות בעלות קורת הגג של הילדים, כלומר בשכר הדירה או בעלות הדיור.
אחזקת מדור, לעומת זאת, היא ההוצאות השוטפות של הבית: חשמל, מים, גז, ארנונה והוצאות דומות.
בעבר נהגו בתי משפט לפסוק במקרים מסוימים גם רכיב נפרד עבור אחזקת המדור.
אלא שבפסיקה העדכנית חל שינוי בגישה. ברמ"ש (מרכז) 78829-12-24, קבע כב' השופט צבי ויצמן כי כאשר הוצאות אחזקת הבית כבר נכללות בסכום שנקבע עבור צרכיו השוטפים של הילד, אין מקום להוסיף אותן פעם נוספת כרכיב נפרד.
ההיגיון פשוט: כאשר בית המשפט קובע את סל צרכיו השוטפים של הילד, הסכום כבר מביא בחשבון את חלקו בהוצאות הבית. תוספת נפרדת עבור חשמל, מים, גז וארנונה עלולה להביא לכך שאותה הוצאה תחושב פעמיים.
ויש לכך גם סיבה מעשית. הפרדת אחזקת המדור לרכיב עצמאי עלולה לחייב את ההורים להתחשבן שוב ושוב על חשבונות הבית, להעביר קבלות ולנהל "פנקסנות" חודשית, שמסרבלת את ההתנהלות ועלולה ליצור מחלוקות נוספות.
במשמורת משותפת ההיגיון הזה בולט במיוחד: כל אחד מההורים כבר נושא בהוצאות השוטפות של ביתו בזמן שהילדים שוהים אצלו.
6. מה קורה כשהסכם קובע זמני שהות של 50/50, אבל בפועל הילדים נמצאים יותר אצל הורה אחד?
בית המשפט בוחן את המציאות בפועל. אם ההסכם קובע 50/50, אך לאורך זמן הילדים לנים ושוהים יותר אצל הורה אחד, ללינות בפועל עשויה להיות השפעה ישירה על גובה המזונות והמדור.
הסיבה פשוטה: זמני השהות הם חלק ממנגנון הקיזוז. ככל שהילדים שוהים יותר אצל הורה אחד, הוא נושא ביותר מהוצאותיהם ישירות, "בעין". לכן, כאשר יחס הלינות בפועל משתנה, גם הבסיס שעליו חושבו המזונות משתנה.
שינוי קבוע ומשמעותי בזמני השהות עשוי להיחשב שינוי נסיבות מהותי, המצדיק חישוב מחדש של המזונות והמדור בהתאם לזמני השהות בפועל וליחס ההכנסות בין ההורים.
7. איך מנהלים את הוצאות הילדים בפועל כשיש משמורת משותפת ואין חיוב במזונות קבועים?
כאשר הילדים שוהים מחצית מהזמן בכל בית ואין מזונות חודשיים שמועברים מהורה אחד לאחר, נשארת שאלה מאוד מעשית: מי משלם על הבגדים, הטלפון, החוגים והקייטנות, ואיך מונעים מצב שבו כל קבלה הופכת לוויכוח?
הפסיקה בעקבות בע"מ 919/15 מבחינה בין שלושה סוגי הוצאות, ולכל אחד מהם מנגנון אחר.
הוצאות תלויות שהות, הן ההוצאות שכל הורה מוציא כשהילדים אצלו, כמו מזון, כלכלה, מוצרי היגיינה, חומרי ניקוי ובילויים שוטפים. כל הורה נושא בהוצאות האלה ישירות, "בעין", ואין צורך בהתחשבנות או בהעברת כספים בגינן.
הוצאות שאינן תלויות שהות, הן הוצאות שאינן משתנות לפי המקום שבו הילד לן, כמו ביגוד והנעלה, ציוד לבית הספר, דמי כיס, סלולר ותספורת.
כאן כבר צריך מנגנון שימנע רכישות כפולות והתחשבנות אינסופית.
אפשרות אחת היא לקבוע "הורה מרכז", שמרכז את הרכישות עבור הילדים. ההורה האחר מעביר לו סכום חודשי קבוע, בהתאם לחלק שנקבע בין ההורים, וכך אין צורך להתחשבן על כל חולצה, זוג נעליים או ציוד לבית הספר.
אפשרות אחרת היא חשבון בנק משותף להוצאות הילדים. כל הורה מפקיד לחשבון סכום חודשי שנקבע מראש, בחלקים שווים או לפי יחס ההכנסות, ומהחשבון משולמות ההוצאות שהוגדרו. היתרון הוא האפשרות לשקיפות ולמעקב אחר ההוצאות, אבל המנגנון דורש תקשורת ושיתוף פעולה. כאשר היחסים בין ההורים רוויים בחיכוכים, החשבון המשותף עלול להפוך בעצמו למקור למחלוקת.
הסוג השלישי הוא הוצאות חריגות ומחציות, בעיקר הוצאות חינוך ובריאות: צהרון, חוגים, קייטנות, שיעורים פרטיים, טיפולי שיניים, אבחונים וטיפולים רגשיים. הוצאות אלה מתחלקות בין ההורים בחלקים שווים או בהתאם ליחס הכנסותיהם, לפי מה שנקבע, בדרך כלל כנגד קבלות ובהתאם למנגנון שנקבע בין ההורים לעניין תיאום ואישור ההוצאה. מענקים וזכאויות שמתקבלים עבור הילדים, למשל מענק לימודים, מובאים בחשבון תחילה, ורק היתרה מתחלקת בין ההורים.
וזה בדיוק המקום שבו הדיוקים בניסוח ההסכם חשובים. לא מספיק לכתוב שההורים יישאו בהוצאות הילדים בחלקים שווים. כדאי להגדיר אילו הוצאות שייכות לכל קטגוריה, מי אחראי לבצע את הרכישות, אילו הוצאות דורשות הסכמה מראש, כיצד מעבירים קבלות, מתי מתבצעת ההתחשבנות ומה קורה כאשר ההורים אינם מסכימים על הוצאה.
ככל שהמנגנון ברור יותר מראש, יש פחות מקום לכפילויות, לפנקסנות ולמחלוקות סביב הוצאות הילדים.
אחד המנגנונים המעניינים הוא החשבון המשותף: הוא יכול לייצר סדר ושקיפות, אבל אם לא מגדירים מראש את כללי המשחק, הוא עלול לייצר בדיוק את ההפך.
בשאלה הבאה נבחן מתי חשבון משותף להוצאות הילדים הוא פתרון טוב ומה חשוב לקבוע מראש כדי שהוא באמת יעבוד.
8. חשבון משותף להוצאות הילדים: מתי הוא פתרון טוב ומה חשוב לקבוע מראש?
חשבון משותף ייעודי להוצאות הילדים הוא מנגנון אפשרי לניהול הוצאות שאינן תלויות שהות, כמו ביגוד, ציוד לימודי, חוגים, קייטנות והוצאות רפואיות, במשמורת משותפת.
מתי הוא מתאים?
בעיקר כאשר קיימת בין ההורים תקשורת טובה ויכולת לנהל יחד את הוצאות הילדים. היתרון הוא שקיפות: שני ההורים רואים את ההפקדות וההוצאות, ובמקום להעביר קבלות ולבקש החזרים, ההוצאות משולמות ישירות מהחשבון.
כדי שהמנגנון יעבוד, חשוב לקבוע מראש:
-
1. אילו הוצאות משולמות מהחשבון, למשל בית ספר, צהרון, חוגים, קייטנות, ביגוד, ציוד לימודי, תרופות וסלולר.
-
2. כמה ומתי כל הורה מפקיד, בחלקים שווים או לפי יחס ההכנסות.
-
3. אילו הוצאות דורשות הסכמה מראש, למשל הוצאה חריגה מעל סכום שנקבע, וכיצד מתעדים את ההסכמה.
-
4. מה עושים במענקים ובהחזרים, כגון מענק לימודים, החזרי ביטוח או מלגות, והאם הם מופקדים לחשבון לפני חלוקת ההוצאה בין ההורים.
-
5. איך מתנהל החשבון, לרבות כרטיסי חיוב לשני ההורים, מניעת יתרת חובה והגבלת משיכת מזומן ללא תיאום.
-
6. מה קורה כשהמנגנון מפסיק לעבוד, למשל כאשר אחד ההורים אינו מפקיד את חלקו או מבצע הוצאות שלא הוסכמו. אפשר לקבוע מראש מעבר למנגנון של הורה מרכז.
כאשר קיים סכסוך בעצימות גבוהה או חוסר אמון משמעותי, חשבון משותף עלול דווקא לייצר מחלוקות נוספות. במצב כזה, מנגנון של הורה מרכז עשוי להתאים יותר.
חשבון משותף יכול לחסוך הרבה פנקסנות, אבל רק כאשר כללי המשחק נקבעים מראש.
ומה קורה אם החשבון כבר קיים, אבל אחד ההורים מחליט שהוא אינו רוצה להמשיך בו? על כך בשאלה הבאה.
9. קבענו חשבון משותף להוצאות הילדים ואחד ההורים כבר לא רוצה בו. מה עושים?
חשבון משותף יכול לעבוד, עד שאחד ההורים מפסיק להפקיד, מתנגד להוצאות או מבצע משיכות חד-צדדיות.
כשהמנגנון מפסיק לעבוד, הפתרון הוא להסדיר דרך אחרת לניהול הוצאות הילדים, ובמקרים מתאימים לעבור למודל של "הורה מרכז".
במודל של "הורה מרכז", אחד ההורים מרכז את ההוצאות שאינן תלויות שהות, בעיקר רכישות מרוכזות של ביגוד, הנעלה וציוד לימודי, וההורה השני מעביר אליו סכום חודשי קבוע בהתאם לחלקו היחסי בהוצאות.
בהיעדר הסכמה, בית המשפט יקבע מי מההורים ישמש כהורה מרכז, בין היתר בהתחשב באופן שבו נוהלו צורכי הילדים ובהורה שמרכז בפועל את רכישת הצרכים שאינם תלויי שהות.
אם שני ההורים מסכימים לשינוי, ניתן לעגן אותו בנספח להסכם הגירושין ולקבוע מי יהיה ההורה המרכז, מהו הסכום החודשי שיועבר אליו ומתי ישולם.
אם אין הסכמה ואחד ההורים מפסיק את המנגנון באופן חד-צדדי, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש להמיר את החשבון המשותף במנגנון של הורה מרכז. בית המשפט יוכל לקבוע את זהות ההורה המרכז ואת גובה התשלום בהתאם לנתונים הכלכליים הרלוונטיים.
לאחר השינוי יש להסדיר גם את סגירת החשבון ואת היתרה או החוב שנותרו בו, בהתאם להסדר שבין ההורים.
10. במשמורת משותפת, מי קונה את הבגדים והציוד לילדים והאם צריך להעביר אותם מבית לבית?
לא. הילד לא אמור לעבור בכל פעם מבית לבית עם מזוודה.
במשמורת משותפת נוצרת כפילות מסוימת ובלתי נמנעת של ציוד והוצאות: בכל אחד מהבתים צריכים להיות הפריטים הבסיסיים שהילד זקוק להם ביומיום. לצד זאת, יש רכישות מרוכזות וציוד אישי שעוברים עם הילד לפי הצורך.
אז מי קונה את הבגדים והציוד? הפסיקה מבחינה בין רכישות מרוכזות לבין ציוד יומיומי בסיסי.
רכישות מרוכזות, כמו ביגוד והנעלה עונתיים, ציוד לימודי לתחילת השנה, טלפון נייד וציוד יקר, הן הוצאות שאינן תלויות שהות. בהתאם למנגנונים שנקבעו בבע"מ 919/15, ניתן למנות "הורה מרכז" שיבצע את הרכישות עבור הילדים, או לנהל אותן באמצעות חשבון משותף. ההורה האחר משתתף בעלות בהתאם ליחס שנקבע בין ההורים.
לעומת זאת, ציוד יומיומי בסיסי צריך להיות זמין לילד בכל אחד מהבתים: בגדי בית, הלבשה תחתונה, פיג'מות ומוצרי היגיינה. אין היגיון שהילד יטלטל בכל מעבר את הפיג'מה, נעלי הבית או מברשת השיניים שלו. זו אחת הסיבות לכך שגידול ילדים בשני בתים יוצר מטבעו גם כפילות מסוימת בהוצאות.
ומה כן עובר מבית לבית? הציוד האישי והלימודי שמשמש את הילד באופן שוטף, כמו תיק בית הספר, ספרים ומחברות, מחשב נייד לימודי וטלפון נייד. גם בגדים שנרכשו לשימוש כללי יכולים לעבור עם הילד לפי הצורך.
כדי לצמצם חיכוכים סביב הבגדים, הציוד והמעברים, ניתן גם לקבוע שהמעבר בין הבתים ייעשה ככל האפשר דרך בית הספר או הגן: הילד יוצא בבוקר מביתו של הורה אחד ונאסף בסוף היום על ידי ההורה השני.
מזונות במשמורת משותפת: החלטה כלכלית לשנים קדימה
ככל שמשמורת משותפת וזמני שהות רחבים הופכים נפוצים יותר, גם הפסיקה בנושא מזונות הילדים ממשיכה להתפתח ודרך החישוב נעשית מורכבת יותר. אמנם קיימת מתודולוגיה לחישוב המזונות, אך בית המשפט העליון הבהיר כי אין מדובר בנוסחה מתמטית יבשה. גיל הילדים, יחס ההכנסות, זמני השהות בפועל, המדור וההוצאות שכל הורה נושא בהן עשויים לשנות באופן משמעותי את התוצאה.
המורכבות גדלה כאשר ההכנסה אינה מסתכמת בתלוש השכר, למשל אצל עצמאים, בעלי חברות או שכירים המקבלים בונוסים, מניות, דיבידנדים והטבות נוספות. חישוב לא נכון של ההכנסה הפנויה, המדור או ההוצאות שכבר משולמות ישירות עלול להביא לקביעת מזונות שאינה משקפת את המציאות הכלכלית של המשפחה.
ומדובר בחיוב שנמשך שנים. פער של מאות או אלפי שקלים בחודש עשוי להצטבר לאורך התקופה לסכומים משמעותיים מאוד. לכן היכרות מעמיקה עם הפסיקה וניתוח נכון של הנתונים עשויים לשנות באופן משמעותי את גובה המזונות שייקבע, ולמנוע חיוב גבוה מדי או נמוך מדי ביחס לנתונים האמיתיים של המשפחה.
גם כאשר מגיעים להסכמה, חשוב לחשוב קדימה. הסדר מזונות טוב אינו קובע רק את הסכום החודשי, אלא גם מסדיר את המדור, המחציות, הוצאות הילדים והמנגנון שיחול כאשר המציאות משתנה.
לפני שמסכימים על סכום מזונות או מנהלים הליך משפטי, חשוב להבין את התמונה המלאה, לראות את המשמעות הכלכלית שלה לשנים קדימה ולקבל את ההחלטות הנכונות.
אם אתם עומדים לפני קביעת מזונות במשמורת משותפת, מנהלים משא ומתן או כבר נמצאים בהליך, בואו נדבר ונבחן את התמונה במקרה שלכם.
