שאלות ותשובות

אפוטרופסות

אפוטרופסות הנה הזכות והחובה להגן, לדאוג לצרכים, לנהוג במסירות ולנהל את העניינים של אדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם. במילוי תפקידיו חייב האפוטרופוס לנהוג לטובת החסוי כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין.

האפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו, ברם בפעולות מסוימות (ראה פירוט בסעיף 47 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) אין הוא מוסמך לייצג את החסוי מבלי שבית המשפט אישרן מראש.

כמו כן אין הוא מוסמך לייצג את החסוי ובפעולות משפטיות שיש בהן ניגוד אינטרסים בין החסוי לאפוטרופוס מבלי שבית המשפט אישרן מראש (ראה פירוט בסעיף 48).

יש שתי קבוצות שלהם בית המשפט ממנה אפוטרופוס:
פסול דין- אדם שבשל מחלת נפש או ליקוי שכלי אינו מסוגל לטפל בענייניו ולדאוג לעצמו ובית המשפט מוצא שהוא זקוק לאפוטרופוס.
אדם שבאופן זמני או קבוע אינו יכול לטפל בענייניו-היינו לאדם שבשל מחלה, תאונה, או ירידה קוגניטיבית אינו יכול לטפל ברוב ענייניו-כספיים, בריאותיים, משפטיים, יש צורך בהוכחת מוגבלות ברוב או בכל ענייניי החיים ולא רק בתחום אחד בחיים.
אדם שבית המשפט ממנה לו אפוטרופוס נקרא חסוי.

האפוטרופוס על פי מינוי צריך להסכים למינויו; בית המשפט יעדיף אפוטרופוס שבנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת החסוי. יש לשמוע ככל הניתן את דעתו של החסוי טרם המינוי- כך למשל כאשר מדובר בבוגרים עם פיגור שכלי הנחשבים כילדים שיש להם דעת; בית המשפט רשאי לתת הוראות לאפוטרופוס בכל הנוגע למילוי תפקידו; בית המשפט יוכל לפטר את האפוטרופוס אם לא מילא את תפקידיו או מסיבה אחרת. האפוטרופוס מצוי בפיקוחו של בית המשפט.

כאשר אדם הוא חסר כשרות משפטית פעולותיו בטלות ומבוטלות ולא ניתן לאשרן למפרע. כאשר כשרותו של אדם הוגבלה, הוא יוכל לבצע בעצמו את הפעולה אך נדרש אישור הנציג.

הסיבה העיקרית להגבלת כשרותו ופעולותיו של החסוי היא שמירה על טובתו של החסוי עצמו, ועל טובת החברה.

חסוי הוא מי שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס או מי שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס כאמור בסעיף 33 לחוק הכשרות והאפוטרופסות, והוא אף כשעדיין לא הוברר אם נתקיימו התנאים למינוי, הכול לפי העניין.

כלומר מחלת נפש או הליקוי שכלי גורמים לכך שהאדם אינו מסוגל להיות אחראי לעצמו ולנהל חיים תקינים בכל ההיבטים והוא זקוק שאחר ינהל את נכסיו וידאג לצרכיו הרפואיים.

בית המשפט יפרש את הוראות חוק הכשרות המשפטית ברוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כלומר תוך שמירה מקסימלית על כבוד החסויים ותוך הימנעות במידת האפשר ממינוי אפוטרופוס- הליך הפוגע קשות בחירותו ובכבודו של האדם. בית המשפט ימנה אפוטרופוס רק לאחר שהשתכנע באופן חד משמעי כי מינוי האפוטרופוס חיוני לטובת החסוי. על מנת לעמוד על טובת החסוי ישמע בית המשפט את דעת החסוי וכן את דעתם של קרובי החסוי.

טובתו של החסוי והאינטרסים שלו נשמרים באמצעות התערבותו של האפוטרופוס הכללי בהליך. תפקידו של נציג האפוטרופוס הוא לוודא כי החסוי לא נפל קורבן לניצול והמינוי אינו נגוע בטעמים פסולים.

לא קיימת חובת מינוי עורך דין לחסוי בהליך מינוי האפוטרופוס. היעדר הוראה כזו פותח פתח למינוי אפוטרופוס אומנם בהסכמת החסוי אך בהיעדר הבנה מהותית לגבי ההליך והשלכותיו.

בית המשפט בהליך המינוי מסתמך לרוב על חוות דעת מקצועיות.

פסול דין הוא סוג מיוחד של חסוי. על פעולה משפטית של מי שהוכרז פסול דין יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הסעיפים 4 עד 7 לחוק הכשרות המשפטית.

מאגר הרישום המרכזי של פסולי דין נמצא בבית המשפט המחוזי בירושלים) סעיף 16 לתקנות סדרי דין וביצוע). המאגר פתוח לעיון הציבור, אך לא תמיד מעודכן.

מי שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס או מי שמבקשים למנות לו אפוטרופוס מכונה חסוי. על מנת
למנות אפוטרופוס לרכוש מספיק להוכיח כי החסוי אינו יכול לדאוג לענייניו.

  • אפוטרופוס לגוף ולרכוש –(אפוטרופסות כללית) סוג האפוטרופסות המקובל כאשר מדובר במפגרים ופסולי דין.
  • אפוטרופוס לרכוש – אפוטרופוס האחראי לדאוג לרכושו ולגמלה של החסוי.
  • אפוטרופוס לעניינים אישיים (לגוף(- אפוטרופוס האחראי לדאוג לחסוי למגורים, מזון, הלבשה, ניקיון ועוד.
  • אפוטרופוס לדין – האפוטרופוס לדין אחראי על ייצוגו המשפטי של החסוי בבית המשפט והבאת האינטרסים של החסוי בפניו. על האפוטרופוס לדין להבטיח כי החסוי לא יפול קורבן לעושק וניצול אך ורק בשל מצבו.
  • אפוטרופוס זמני – אפוטרופוס שמינה בית המשפט לפרק זמן מוגבל.
  • אפוטרופוס נוסף – בית המשפט רשאי, אם ראה סיבה מיוחדת לכך, למנות לחסוי יותר מאפוטרופוס אחד, אם עשה כן, יחליט בית המשפט אם להטיל את תפקידי האפוטרופסות על האפוטרופוסים במשותף או לחלקם ביניהם.

בית המשפט הוא הקובע האם המינוי לאפוטרופסות הוא כללי (גורף) או חלקי לגוף ו/או רכוש. וכן האם אפוטרופסות היא זמנית או קבועה. גם גוף מוסדי יכול לבקש למנות אפוטרופוס למשל בית אבות.

תפקידו של עו"ד שמתמנה כאפוטרופוס לדין, מחייב אותו לעמוד בהסדרים הנובעים מהיותו עו"ד וגם מהיות אפוטרופוס. האפוטרופוס חב הוא חייב סודיות ללקוח וחייב לנהוג במסירות לטובת החסוי. מסירות זו כוללת שמירת סודות של הלקוח החסוי. כאשר מדובר בקטין יש להתחשב בהוראות פרק כ' 2 לתקסד"א, בהן עוגנה האמנה בדבר זכויות הילד של האו"ם. הוראות התקנות נועדו בעיקר לשמור על הרגשת הקטין שיוכל לדבר באופן חופשי עם אפוטרופוס לדין ואנשי יחידת הסיוע.
לכן דברי הילד בפני אפוטרופוס לדין, ובפני השופט או עו"ס של יחידת הסיוע הם חסויים אלא אם כן הילד הסכים כי החומר שהובא בפני עורך הדין ויחידת הסיוע ייחשף. בית המשפט יתחשב בטובתו של הקטין.

הבקשה למינוי אפוטרופוס תוגש בכתב לבית משפט לענייני משפחה יש לצרף לבקשה את המסמכים הבאים:

  1. פרטי החסוי, והאם מדובר במינוי זמני או קבוע
  2. תעודה רפואית -חוות דעת של פסיכיאטר/פסיכוגריאטר/ מומחה אחר בתחום הנפשי/קוגניטיבי הכוללת: אבחנה, חוות דעת שהאדם מסוגל / אינו מסוגל לדאוג לענייניו באופן מלא/חלקי ומידת יכולתו להביע דעתו ולהבין את השלכות המינוי.
  3. דו"ח עובד סוציאלי.
  4. תצהיר מאומת ע"י עו"ד.
  5. אפוטרופוס פוטנציאלי מתאים בצירוף כתב הסכמה שלו למינוי.
  6. כאשר מתעורר צורך רפואי דחוף באפוטרופוס לענייני גוף יש לצרף מכתב רפואי.
  7. כתב ויתור של בני המשפחה מדרגה ראשונה לטובת האפוטרופוס
  8. צילום תעודת זהות של מי שרוצים למנות לו אפוטרופוס

הבקשה תוגש או ע"י האפוטרופוס הכללי (כלומר עובד סוציאלי או פקיד סעד) או ע"י בן משפחה. כאשר החסוי אינו בבית החולים מומלץ להיוועץ בעורך דין. כאשר החסוי נמצא בבית החולים יש להיעזר בעובד סוציאלי.

במידה וחלק מבני המשפחה אינם מסכימים למינוי יתערב משרד הרווחה יערוך תסקיר ויבחן האם יש אמת בטענות כנגד המינוי. ובהתאם, יביא את המלצותיו לבית המשפט. במקרים בהם מדובר בהסתייגות חד משמעית של בני המשפחה ממינויו של בו משפחה מסוים, הדבר יילקח בחשבון ולרוב אכן לא ימונה.