סיפור מקרה

ניגשו אליי לייעוץ משפטי זוג בשנות ה-50 לחייהם, לשם הסיפור נכנה אותם יוסי ורותי. מטרת הפגישה הייתה לתת ייעוץ באשר לאחיה של רותי, יאיר. יאיר נולד עם תסמונת דאון ועתה הוא בן 45. כל המשפחה טיפלה תמיד במסירות רבה ביאיר. אמה של רותי סירבה בכל תוקף כי יאיר ישהה במוסד. רותי האחות הגדולה גידלה את יאיר ותמיד הרגישה אהבה גדולה יחד עם הרבה אחריות כלפיו. לפני מספר שנים נעשה ניסיון לשלב את יאיר בהוסטל, אך יאיר כבר לאחר ששהה שם יום אחד בודד, שב הביתה, למשפחה והצהיר כי אינו שב להוסטל יותר.
יאיר עובד במפעל "המשקם" ומתגורר עם הוריו. יאיר מקבל קצבה מן הביטוח הלאומי. הוריה של רותי שדאגו לעתידו הכלכלי של יאיר כל השנים, הבטיחו כי קצבה זו תישאר בחשבון נפרד על שמו של יאיר מבלי שיאיר ישתמש בה. הוריה של רותי הם אלו שדאגו לצרכיו הכלכליים של יאיר. הקצבה שהצטברה, בחשבונו, אמרו הוריה של רותי לאחיה תישאר ליאיר כחיסכון. להוריה של רותי היה גם חשוב שיהיה מי שידאג ליאיר אחרי מותם ושיהיה ליאיר תמיד ממה להתקיים ולחיות את חייו בכבוד. לכן, החליטו הוריה של רותי לערוך צוואה ולכנס את המשפחה על מנת ליידעם על תוכנה.
הוריה של רותי ערכו צוואות הדדיות. המשמעות המשפטית של צוואה הדדית היא כי כל אחר מבני הזוג מוריש לבן הזוג האחר את רכושו. צוואה הדדית סטנדרטית קובעת כי במות שני בני הזוג יעבור הרכוש לידי הילדים. בצוואתם הורישו הוריה של רותי את כל רכושם ליאיר. הצוואה קובעת כי במות יאיר יעבור הרכוש שנותר לידי יתר הילדים בחלקים שווים.
רותי שמונתה יחד עם אמה כאפוטרופא על יאיר שאלה אותי בבכי, כיצד תוכל לנהל את נכסי הוריה במותם בשמו של יאיר מבלי יחשדו בה אחיה חלילה כי היא מושכת מכספי ההורים לכיסה? רותי ביקשה לדעת מהם חובותיה כאפוטרופא? כיצד עליה לנהל את הכספים? והאם הצוואה אותה ערכו הוריה היא הדרך הנכונה להבטיח את עתידו?
החוק המסדיר את ענייניהם של חסויים בישראל הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (להלן: "החוק").החסוי הוא מי שאינו מסוגל לדאוג לענייניו בכוחות עצמו. בית המשפט יכול למנות אפוטרופוס גם כאשר מדובר בחוסר מסוגלות זמנית וגם כאשר מדובר בחוסר מסוגלות קבועה. המינוי יכול שייעשה לעניינים מסוימים, כמו למשל לענייני ייצוג, לענייני רכוש, לענייני גוף (כלומר שהאפוטרופוס הוא זה שמחליט באשר לטיפול הרפואי, ויכול שיהיה לכל העניינים. במקרה של יאיר היה ברור לי כי רותי יחד עם אמה משמשות כאפוטרופסיות לכל ענייניו של יאיר.
החוק הקובע את חובותיהם של האפוטרופסים ואת גבולות האחריות שלהם כלפי החסוי וכלפי המדינה.

התפקידים

על פי החוק תפקיד האפוטרופוס הוא תפקיד מחייב. האפוטרופוס אחראי על החסוי מכוח מינוי של בית המשפט והוא אמון על טובתו של החסוי ממש כפי שהורה אמון על שלומו וטובתו של ילדו. האפוטרופוס חייב לדאוג לצורכי החסוי, לשמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם כן לייצג את החסוי בכל הליך משפטי או בכל הליך אחר. על רותי תוטל האחריות אם יגרם ליאיר נזק כלשהו או לרכושו. רותי תוכל לטעון לפטור מאחריות במידה ובית המשפט ישתכנע כי פעלה בתום לב והתכוונה לטובתו של יאיר. במידה ורותי תרצה להימנע מלהיות חשופה לתביעות היא תוכל לבקש מבית המשפט לאשר את פעולותיה מראש או בדיעבד. את הבקשות יש להגיש לבית המשפט המחוזי.

ישנן פעולות שרותי כאפוטרופא תהיה חייבת לאשר מראש בבית המשפט טרם תבצען כמו: העברה, שעבוד, או חלוקה של דירה או חיסול יחידת משק תעשייה או מסחר. נתינת מתנות או תרומות, נתינת ערבות, או פעולה אחרת שבית המשפט קבע בצו המינוי כטעונה אישור.
במידה ותרצה רותי להתפטר מתפקידה תוכל לעשות כן אך תצטרך לבקש את אישור בית המשפט להתפטרות.

כמו שאמרנו, החסוי מוגדר בחוק כמי שאינו מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו. ככזה, החסוי תלוי למעשה ב"חסדיו" של האפוטרופוס. שלומו של החסוי מופקד בידי האפוטרופוס ולכן החוק קובע כי על האפוטרופוס לנהוג במסירות ובנאמנות תוך שהוא מעמיד לנגד עיניו רק את טובת החסוי ולא את טובתו האישית חלילה . שאלתי את רותי מהי רמת התפקוד של יאיר מכיוון שבוגרים עם תסמונת דאון הם בעלי רמת תפקוד של ילדים, ובעלי דעה עצמאית משלהם. הבהרתי לרותי כי החוק קובע כי על האפוטרופוס לשמוע את דעתו של החסוי לפני כל פעולה בעלת חשיבות שהיא מבצעת ועליה להסביר ליאיר בשפתו את מה שהיא עומדת לעשות ולתת לו את יכולת ההחלטה בכל הנוגע לענייניו עד כמה שהוא מסוגל לכך.
הסברתי לרותי כי כאפוטרופא יש לרותי חובות לא רק כלפי יאיר אלא גם כלפי בית המשפט והמדינה וכי על פי החוק היא רשאית לפנות בכל עניין הקשור למילוי תפקידה לבית המשפט על מנת לקבל הוראות לגבי ביצוע תפקידה. במידה ורותי תצטרך לבצע פעולות החורגות מניהול שוטף של נכסי יאיר היא תצטרך לקבל על כך אישור מבית המשפט.

האפוטרופוס הכללי

בנוסף לפיקוחו של ביהחוק מגן על שלומם וביטחונם הכלכלי של החסויים. ועל האפוטרופסים הממונים קיים פיקוח ממשלתי. הגוף המפקח על ענייניהם הכלכליים של החסויים נקרא האפוטרופוס הכללי. תפקידו של האפוטרופוס הכללי הוא לפקח את האפוטרופסים ולדאוג לכך כי הפעולות המתבצעות ע"י האפוטרופסים בשם החסויים אכן נעשות לטובתם. מרגע מינויו חייב כל אפוטרופוס למסור דין וחשבון מפורט באשר להכנסות ולהוצאות של החסוי אחת לשנה. דו"ח זה מכונה פרטה. על פי הדוח עוקב האפוטרופוס הכללי אחר מצבו של החסוי.
בכל הנוגע לטיפול היומיומי בחסויים, הטיפול הרפואי והמסגרת הקהילתית, קיימים גורמי פיקוח נוספים: משרד הרווחה והרשות המקומית. פיקוחן של רשויות אלה אינו מעוגן בחוק והן מתערבות אך ורק במקרים בעיתיים.

אפוטרופסים במשותף

הבהרתי לרותי כי מאחר וכעת היא ואמה הם האפוטרופסים במשותף הרי שבמות אמה תהיה חייבת להודיע על כך לבית המשפט (סעיף 46 לחוק) וכל עוד לא קבע בית המשפט אחרת תמשיך לתפקד כאפוטרופא. כל עוד היא ואמה ממלאות את תפקיד האפוטרופוס במשותף, עליהן לפעול תוך שיתוף פעולה והסכמה.

סמכויות כלכליות הנתונות בידי האפוטרופוס

לאפוטרופוס הסמכות לייצג את החסוי, כלומר לפעול במקומו. האפוטרופוס משמש למעשה המוציא והמביא של החסוי. האפוטרופוס הוא זה שמנהל את החשבונות של החסוי ומשמש כנאמן לפי חוק הנאמנות. יידעתי את רותי כי קיים חשבון בנק מיוחד, חשבון אפוטרופסות, בו רק רותי תשמש כנאמן- על ניהול חשבון כזה יש גם הנחה בעמלות.

כלומר רותי תהא זו שתחליט (במסגרת החוק) לאלו צרכים יוצאו הכספים של יאיר. במסגרת זו על רותי יהיה לקבוע סכום קצוב לרווחתו של יאיר שישמש כ"משכורת" לכיסוי צרכיו. עליה לדאוג לשלם את כל החשבונות בשמו. אם ליאיר אמצעים נוספים יש להקציב לו גם "דמי כיס" ולדאוג ל"שדרוג" רמת החיים שלו; לרכוש לו טלוויזיה, לשלוח אותי לטיפולים אלטרנטיביים, לדאוג לפעילויות תרבות נוספות.
רותי היא זו שתוציא את הכספים מן החשבון בשמו של יאיר, ולמסור דין וחשבון על הוצאות אלו. על רותי לדאוג לכך שנכסיו של יאיר ישמרו על ערכם. ניתן להשקיע את הכספים בהשקעות סולידיות שישמרו על ערך הקרן ויניבו פירות (סעיף 50 לחוק הכשרות). המחוקק קבע את דרכי ההשקעה בתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכים להשקעת כספי חסוי), תש"ס-2000.
על רותי חלה החובה כאפוטרופא להגיש לפחות אחת לשנה דו"ח בכל ענייני האפוטרופסות וניהול החשבונות לאפוטרופוס הכללי. בדו"ח יהיה על רותי לפרט את ההוצאות וההכנסות הנכסים והחובות, לפרט את כמות הביקורים אצל יאיר (חובה לבקר לפחות פעם בשבוע) וכן יהיה עליה לפרט מהו הכיסוי הביטוחי, הרפואי והסוציאלי לו זוכה יאיר. לדו"ח יש לצרף את פירוט חשבון הבנק העדכני של יאיר. כאשר רותי תסיים למלא את הדו"ח, יהיה עליה להצהיר בפני עורך דין כי כל האמור בדו"ח הוא נכון (תצהיר).על רותי יהיה לשמור את כל ספרי החשבונות וכן כל תיעוד לגבי נכסיו של יאיר לתקופת זמן של 7 שנים.
אם רותי במהלך תפקידה הוציאה הוצאות סבירות הרי שהן ישולמו מנכסיו של יאיר. עבור תפקידה כאפוטרופסית רשאי בית המשפט לפסוק לרותי שכר. השכר הוא סמלי, והוא נע בין 500-1000 ₪ לחודש.

צוואה

סעיף 64 לחוק קובע כי אם מתו הורי החסוי וציינו את שם האפוטרופוס בצוואה בכל אחד מענייני האפוטרופסות בית המשפט והאפוטרופוס יפעלו בהתאם להוראות הצוואה אלא אם יש לסטות מהוראות הצוואה לטובת החסוי. עפ"י הוראת סעיף זו ניתן להורות לאפוטרופוס לרכוש החסוי לפעול, הלכה-למעשה, בהתאם להוראות צוואת המנוח, וזאת בכפוף לכלל של שמירה על טובת החסוי.

במות ההורים, לאחר שיינתן הצו לקיום הצוואה והנכסים יעברו על שמו של יאיר יש לדאוג כי אם עברה לבעלותו דירה תירשם הערה על מינוי האפוטרופוס בטאבו.

לאפוטרופוס הסמכות לייצג את החסוי, כלומר לפעול במקומו. כאשר האפוטרופוס פועל לגבי נכס המצוי תחת אפוטרופסותו הרי שהוא פועל כנאמן לפי חוק הנאמנות.