מזונות ילדים

  • אילו מסמכים יש לצרף לתביעת המזונות?

לתביעת המזונות יש לצרף תצהיר לאימות העובדות, הרצאת פרטים וכן פירוט ההכנסות ורכוש הצדדים . יש לכלול גם דרישה למחצית הוצאות חריגות. יש לצרף תלושי משכורת של 12 החודשים האחרונים או אישור על הכנסה ב-12 החודשים האחרונים. לאחר קבלת כתב ההגנה ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים עד לפסיקה הסופית.

  • מהו סכום האגרה?

סכום האגרה: 224 ₪.

 

  • לאן מגישים את תביעת המזונות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה?

תביעה למזונות הילדים תוגש לבית המשפט לענייני משפחה. ניתן להגיש תביעה למזונות ילדים גם בבית הדין הרבני בהסכמת שני ההורים. שתיקה או העדר התנגדות עשויה להיחשב כהסכמה.

 

  • איפה? באיזה בית משפט?

תביעה למזונות ילדים תוגש במקום מגורי הילדים.

  • איפה כדאי להגיש תביעת מזונות בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה?

על פי מחקר אותו ערכה ד"ר דפנה הקר סכומי המזונות הנקבעים בבית הדין נמוכים ב-38% בממוצע מאלו שנקבעו בבית המשפט לענייני משפחה. חלק מהפער מוסבר במעמד הסוציו אקונומי של המתגרשים בבתי הדין הנמוך יותר מזה של המתגרשים בבתי המשפט, גם אם מבודדים את הפער הסוציו אקונומי בין המתדיינים עדיין יש פער של 26% בסכומי המזונות הנקבעים.

  • כמה זמן מתנהל ההליך ומהי הפרוצדורה?

תביעת למזונות הילדים תוגש לבית המשפט לענייני משפחה.  לאחר הגשת כתב התביעה יוגש כתב הגנה. כאשר מועד הדיון שנקבע הוא רחוק, יש להגיש בקשה למזונות זמניים. תוך מספר שבועות מתקבלת החלטה בעניין המזונות הזמניים. דמי המזונות הזמניים שייפסקו יהיו ברמה של "שמירה על המצב הקיים" ולא ברמה של הצלת הילדים מחרפת רעב.

  • עבור מי?

עבור ילדיהם הביולוגים או המאומצים של בני הזוג.

  • האם אם יכולה להגיש תביעת מזונות כנגד האב בעודה בהריון, ובטרם נולד הילד?

כדי להגיש תביעה בשמו של ילד שטרם נולד על האם להתמנות כאפוטרופוס על העובר בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

  • האם עליי לשלם למזונות לילד שאיני אביו?

אם אתה נשוי וחושש כי הילד אינו שלך, הרי שבמקרה כזה בשל חשש ממזרות לא יורה בית המשפט על עריכת בדיקת רקמות על פי חוק מידע גנטי ולכן קרוב לוודאי שתשלם מזונות. אם האישה אינה נשואה, יש להגיש תביעת אבהות ותביעת מזונות יחד. לאחר שימצא האב, תידון תביעת המזונות.

  • איך אפשר להגיש את התביעה כאשר אבי הילד "נעלם"?

תחילה, יש לבדוק אם האב נמצא בישראל. ניתן להגיש במשרד הפנים בקשה ולבקש כי ימסרו כניסות ויציאות של האב מישראל. אם האב נמצא בארץ אפשר לפנות לבית המשפט ולבקש היתר שלא להגיש את התביעה לידי האב ישירות אלא באמצעות "תחליף המצאה" פרסום בעיתון או בכל דרך אחרת כפי שימצא בית המשפט לנכון. אם האב נמצא בחו"ל אזי ניתן לבקש היתר מבית המשפט להגיש לו את התביעה בחו"ל באמצעות היתר המצאה מחוץ לישראל.

  • ממתי?

מזונות הילדים ייפסקו החל מיום הגשת התביעה.

  • עד מתי?

דמי המזונות ישולמו בדרך כלל עד הגיע הילדים לגיל 18 אא"כ קיים הסכם בין בני הזוג או שבית המשפט קבע כי המזונות ישולמו עד לסיום התיכון או עד לתום השירות הצבאי. אם ילד מתגייס לצה"ל ישולם לו שליש מדמי המזונות שנפסקו לו עד גיל זה. חובת המזונות נפסקת אוטומטית בגיל 18 אא"כ נפסק אחרת. כאשר אין פירוט בפסק הדין לגבי הפסקת מועד החיוב אז חובת תשלום המזונות נמשכת עד לגיל בגרות דהיינו עד גיל 18. כדי להביא להארכת תקופת החיוב במזונות יש להגיש תביעת מזונות נוספת, עצמאית ע"י הילדים עצמם.

  • האם אני יכולה כאמא לתבוע בשם בתי מזונות לאחר שמלאו לה 18?

לא. כאשר הילדה בת 18 היא אינה נחשבת כקטינה ולכן התביעה תוגש בשמה. תהיה זו תביעה עצמאית שתוגש על ידה באופן אישי. הקטינה תוכל לגבות את כספי המזונות היא עצמה בהוצאה לפועל.

  • מי נושא בתשלום דמי המזונות?

על פי החוק בישראל מזונות הילדים ייקבעו על פי הדין האישי של הצדדים. כאשר שני הצדדים הם יהודים בית המשפט יפסוק את מזונות הילדים על פי עקרונות המשפט העברי. הדין העברי רואה את האב כמפרנס ואילו את האם כאחראית על הטיפול בילדים וזוהי נקודת ההנחה שממנה הוא יוצא. לכן, האב אחראי על מזונות ילדיו. אחריות זו היא מסויגת. האחריות חלה אך ורק לגבי הצרכים ההכרחיים של הילדים: מזון ביגוד והנעלה, חינוך, בריאות, מדור (מקום מגורים) והוצאות אחזקת המדור (תשלום חשבונות כגון מים חשמל וכו'). כל שאר הצרכים: למשל תרבות, ימי הולדת, עוזרת בית, מטפלת, חוגים, כבלים, חסכון לילדים, שמרטף, מתנות לימי הולדת וכדומה, אינם בגדר "צרכים הכרחיים".  בכל אלה חלה חובה על שני ההורים לספק צרכים אלה שווה בשווה לפי יכולותיכם הכלכליות בהתאם  להכנסותיהם הפנויות מכוח דיני הצדקה. שני ההורים הם אלה שיישאו בצרכים המיוחדים של הילדים כגון: שיעורים פרטיים חוגים וכו'. כך גם בכל הנוגע להוצאות רפואיות חריגות כגון: טיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי, משקפיים, טיפול פסיכולוגי.

  • עד מתי האב חייב בתשלום דמי מזונות לילדיו ?

כאשר מדובר בילדים עד גיל 15– האב אחראי למזונות הילדים אבל רק בגובה הצרכים הבסיסיים- ההכרחיים. מעבר לכך, החובה כאמור היא על שני ההורים הצרכים ההכרחיים כוללים קורת גג, מזון ביגוד הנעלה ורפואה.

כאשר מדובר בילדים בגיל 15 ועד גיל 18– האם והאב חייבים במזונות הילדים מכוח דיני הצדקה. לכן, שני ההורים יישאו במזונות הילדים שווה בשווה.

מסיום התיכון ועד לגיוס- ישא האב בשני שליש מסכום המזונות הרגיל שנקבע.

כאשר מדובר בילדים מגיל 18 עד לגיל 21– במידה ונקבע בין ההורים או ע"י בית המשפט כי המזונות ישולמו עד גיל 21 סכום המזונות יהיה שליש מסכום המזונות שנקבע (הילדים בצבא והצבא מספק את מירב הצרכים).

  • לפי מה קובע בית המשפט את סכום המזונות עבור הילדים?

בית המשפט קובע את המזונות על פי הצרכים של הילדים. צרכי הילד נקבעים על פי הצרכים הרגילים של כל הילדים ועל פי צרכי הילד הספציפי. בנוסף נבחנת יכולת ההשתכרות של האב ורמת החיים של המשפחה. גם היכולת הכלכלית של האם נלקחת בחשבון. בית המשפט יבחן מה המעמד בעבודה של כל אחד מן ההורים, יתחשב בזהותו של ההורה המשמורן, הנושא בעול גידול הילדים ובנוסף יתחשב ברמת ההשתכרות של ההורים.

  • מהם דמי טיפול?

כאשר נפסקים מזונות לילדים מתחת לגיל 6 יוכל בית המשפט לפסוק דמי טיפול. התשלום הוא עבור הטיפול בילדים רכים המכביד על יכולתה של האם להשתכר. כאשר פוסקים דמי מזונות עפ"י תחשיב מינימלי של צרכים הכרחיים הנטייה היא להימנע מלפסוק "דמי טיפול".

  • האם מצבי הכלכלי ישתפר בעקבות קבלת דמי מזונות עבור הילדים הנמצאים בחזקתי כאשר נתגרש?

  1. מצבן הכלכלי של נשים בעת גירושין מידרדר ורמת החיים יורדת.

  • למה עדיין מוטלת החובה למזונות הכרחיים על האב?

בספרו של רוזן צבי "דיני המשפחה בישראל בין קודש לחול" מציין את הסיבה לכך: " ….השוואת נטל בין ההורים, פועלת לרעתה של האשה, בתוך מערכת קיימת של אפליית האישה, מוסיפה נדבך לאפליה ומעמיקה את הפער בין כוח המיקוח העדיף של הבעל ובין זה של האישה. מה שנראה תיקון במבט נקודתי, הוא למעשה קלקול מנקודת המבט הכוללת – והיא הפרספקטיבה הנכונה" (בעמ' 162).  

  • האם יש להוכיח את הצרכים של הילדים בבית המשפט?

כל הצרכים של הילדים- כאשר פונים לבית משפט צריכים להיות מוכחים. כלומר יש לאסוף קבלות בדבר כל הסכומים שהוצאו. עדיף לפרט סכומים מדויקים בכתב התביעה אם כי נפסק לאחרונה כי במקרים מסוימים ניתן יהיה לטעון להוצאות גבוהות בבקשה למזונות זמניים. עדיף למיין את הקבלות על פי נושאים. כאשר לא הוכחו צרכי הילדים ייפסקו דמי מזונות מינימאלים.

  • האם ניתן לדרוש בבקשה למזונות זמניים סכומים גבוהים יותר מאלו שנדרשו בתביעת המזונות?

כן. ניתן לדרוש דמי מזונות זמניים גבוהים יותר האלו שנתבקשו בכתב התביעה במידה ומדובר בדרישה צודקת (סעיף 8 לחוק בית המשפט לענייני משפחה) (תמש 9494-11-10).

  • האם קיים רף מינימלי לסכום דמי המזונות שיקבע?

לא. אבל כאשר ההורה התובע אינו מפרט את צרכי ילדיו נוהגים בתי המשפט לפסוק בין 1,200 ₪ ל-1,500 ₪. יש לקחת בחשבון כי ככל שיש יותר ילדים דמי המזונות לילד יופחתו. בנוסף לסכום זה  המגלם תשלום עבור מזון ביגוד והנעלה יש לשלם הוצאות עבור מגורי הילדים. תשלום עבור סעיף המגורים יקבע לפי נסיבות המקרה. כאשר האם שוכרת דירה יוטל על האב חיוב יחסי בחלקו של הילד בשכר הדירה. מלבד המגורים  יש לשלם גם עבור הוצאות אחזקת הדירה (כגון: מים, חשמל, גז) השיעור המקובל הוא 30% מדמי השכירות ואחזקת הדירה עבור הילד הראשון, 40% עבור הילד השני, ו-50% עבור הילד השלישי.

  • מה יהיה החיוב עבור מדור כאשר רובצת על הדירה משכנתא?

קיימות כמה אפשרויות:

  1. מכירת הדירה. למכור את הדירה ואז האב יצטרך לשאת בדמי השכירות עבור הילדים בהתאם לחלקם היחסי (השיעור המקובל הוא 30% מדמי השכירות ואחזקת הדירה עבור הילד הראשון, 40% עבור הילד השני, ו-50% עבור הילד השלישי).

  1. רכישת חלקו של ההורה השני בדירה. האם תוכל "לקנות" את חלקו של האב בדירה, מאחר ולאם במקרה זה יש דירה בבעלותה האב לא יישא בתשלום דמי מדור עבור הילדים.

  1. המשך הסדר המשכנתא. ההורים יוכלו לשאת בתשלומי המשכנתא שווה בשווה. על פי הפסיקה (תמש002185/00) אם התשלום החודשי עבור המשכנתא גבוה משיעור דמי השכירות הרי שההפרש הוא הפרש הוני (מדובר בהשקעה לצורך רכישת הדירה) האב יוכל לבקש מחצית מהפרש זה על פי דיני עשיית עושר.

  • האם יש התחשבות באב כאשר הכנסתו אינו גבוהה ולבני הזוג ילדים רבים?

כן. בפסק הדין שניתן ע"י השופטת אלה מירז באוגוסט 2010 נקבע כי האב יישא בתשלום דמי מזונות בסך 400 ₪ לילד. במקרה זה היה מדובר במשפחה של 6 ילדים שכולם היו תלויים בפרנסת האב. סכום המזונות נקבע בהתאם לקביעת בית המשפט כי פוטנציאל ההשתכרות של האב עמד על 4,000 ₪ בלבד.

  • כמה כסף יש להותיר למחייתו של האב?

בית המשפט העליון אישר פסקי דין לפיהם נותרו לאבות פחות מ-2,000 ₪  לקיומם שלהם (בע"מ 1715/07 פלוני נ' פלונית ואח').

  • מה שיעור המזונות לילד כאשר נפסק סכום גלובלי?

כאשר הסכום שנפסק הוא גלובלי ולא נפסק אחרת. הוא יחולק שווה בשווה במספר הילדים.

  • האם בית המשפט יתחשב בעובדה שאשתי מרוויחה יותר ממני בפסיקת דמי המזונות?

בדרך כלל כאשר מדובר בגובה דמי המזונות ההכרחיים אין התחשבות בהכנסות האם. עם זאת, בית המשפט יוכל להפחית את שיעור דמי המזונות ההכרחיים המוטלים על האב לפי דיני היושר או בדרך של צמצום הצרכים ההכרחיים שנקבעו לילדים.

  • האם יופחתו דמי המזונות אם המשמורת משותפת?

במקרים נדירים בהם תיפסק משמורת משותפת, בית המשפט ישקול את הפחתת דמי המזונות המוטלים על האב  מאחר והאב נושא ביותר הוצאות מכוח העבודה שהילדים שוהים אצלו יותר והוא צריך לספק להם תנאים נאותים. נכון להיום יכולה להיקבע הפחתה בשיעור של 25%.

 

  • האם בית המשפט מתחשב בקצבת הילדים המתקבלת מן הביטוח הלאומי כאשר נפסקים מזונות?

בית המשפט מתחשב בעקיפין בקצבת הילדים. קצבת ילדים מטעם המוסד לביטוח לאומי משולמת בדרך כלל להורה המשמורן על פי פסיקת בית המשפט.

  • למי יועברו המענקים מביטוח לאומי עבור הילדים?

הורה משמורן לילדים בני 6-14 מוגדר כ"חד- הורי" על פי החוק ומקבל מדי תחילת שנה מענק לימודים העומד על 1,200 ₪ לילד בגיל 6-10 ועל כ-700 ₪ לילדים בגילאי 11-14.

  • האם אני פטור מתשלום דמי מזונות אם "גנבו" לי זרע?

לא. אדם נושא בתוצאות הטבעיות הנובעות ממעשיו.

  • באלו נסיבות יפחית בית המשפט את דמי המזונות?

  1. כאשר לאב נולד ילד נוסף מאשתו החדשה -מדובר בעילה שהוכרה כשינוי נסיבות מהותי. בית המשפט יתחשב בהכנסות האב ובסכום המזונות אותו הוא משלם.

  1. בן מרדן- על פי הדין העברי ניתן להפחית מזונות כאשר הילדים מתעלמים מהאב מתעמרים בו ואינם מוכנים לראותו- עילה זו מכונה "בן מרדן". בית המשפט לא ימהר להפחית מזונות מאחר והפחתת שיעור המזונות תפגע בקטין. בית המשפט יבחן באשמת מי נוצר הנתק והאם הנתק הוא מוצדק. במקרים קיצוניים של נתק יתבטלו דמי המזונות או יופחתו.

  1. הרעה במצב הכלכלי- שינוי במצב הכלכלי או במצב הבריאותי שפגע ביכולת להתפרנס.

  • האם אני יכולה לחייב את הורי בעלי בתשלום דמי המזונות עבור הילדים?

כאשר האב אינו משלם מזונות ניתן לתבוע דמי מזונות מן הסבים אם נותרה להם הכנסה פנויה מעבר לכיסוי צרכיהם. במקרה ותבחרי לתבוע את הסבים תצטרכי לקחת בחשבון שאז גם הורייך, כסבים חשופים לתביעה.

  • האם יתכן שאב יחויב בתשלום דמי מזונות ילדים שישולמו לידי האם גם כאשר הילדים מצויים במשמורתו?

כן. בבע"מ 2561/08 פלוני נ' פלונית (מיום 20.7.08) חויב אב בתשלום מזונות לאם בגין בתם המשותפת, חרף הקביעה כי המשמורת תהיה אצל האב.

  • האם בית המשפט יפסק על פי הדין העברי לעניין מזונות גם כאשר האב אינו יהודי?

אם האב הוא נוצרי או מוסלמי יחול הדין האישי החל עליו, כלומר, הדין המוסלמי או הדין הנוצרי. אם האב אינו שייך לדת מסוימת יחולו הוראות הדין האזרחי. בבעמ 001098/07 שניתן ביום 31.08.2008 נקבע כי במקרה כזה יחול עקרון הקופה המשותפת." העקרון במודל זה, יצירת קופה משותפת לנשיאה בצרכי הקטין כאשר הנשיאה בקופה זאת, יכול ותעשה בתשלום ויכול ותעשה כשווה ערך לתשלום". דמי המזונות יקבעו על פי שלושה שלבים: צרכי הקטין ייבחנו כאילו ההורים עדיין היו ממשיכים לחיות במשותף. בשלב השני יבחן בית המשפט את השיעור היחסי בנטל המזונות בהתחשב הכנסותיהם הפנויות של שני הצדדים. בשלב השלישי יבחן בית המשפט את שיעור האחזקה של הילדים ע"י ההורים.

  • האם הסכם בדבר מזונות הילד מחייב את הילד?

בבעמ 001167/07 נקבעו העקרונות הבאים:

"א.  אם אכן הוברר (לרבות בהתאם לאמור בפרוטקול הדיון בו אישר בית המשפט את הסכם הגירושין), שאכן נבחנה שאלת מזונות הקטין לגופא, אזי יהיה כבול הקטין בפסק הדין ובתביעתו יהיה עליו להצביע על שינוי נסיבות.

ב.  אם לא הוברר האמור, או שקיים ספק ביחס לכך, לא ייקבע ככלל, כי הוראות הסכם הגירושין לא מחייבות את הקטין.

ג.  בית המשפט הדן בתביעה הנוכחית (השניה), ייבחן מה היו הנסיבות בעת כריתת הסכם הגירושין ואישור בית המשפט בזמנו, והאם קופחו זכויותיו של הקטין במסגרת אישורו של ההסכם אם לאו. אם יגיע בית המשפט למסקנה כי קופחו זכויותיו – אזי מדובר בתביעה ראשונה.

ד.  שאלת קיפוח זכויותיו של הקטין תיבחן על פי מכלול הנסיבות כפי ששררו עובר לכריתת הסכם הגירושין, ובהתחשב בהכנסות ההורים ויכולתם הכלכלית דאז, צרכי הקטין דאז, המשמורת והסדרי הראיה וכד'. במיוחד תבחן השאלה האם שעור המזונות כפי שנקבע בהסכם הגירושין לרבות על רקע שאר ההסדרים שבו, ובהתחשב ביכולתה הכלכלית דאז של האם –היה בו למנוע מהקטין כי יסופקו צרכיו.

אם יגיע בית המשפט למסקנה כי גם אם שעור המזונות נמוך היה, אך לא בגדר השתחררות (מלאה או קרוב לכך) של האב מחובתו לזון ילדיו –  יכולה הייתה האם לספק את מלוא צרכיו, אזי לא יהיה מדובר בתביעה ראשונה, חרף זאת שלא התקיים דיון כדבעי בעניין מזונות הקטין בעת אישור הסכם הגירושין.

ה.  לכל האמור דומה כי יש להוסיף גם שיקול של התנהלות האם. כך גם מה התקופה שחלפה בין פסק הדין הראשון לבין הגשת התביעה החדשה. ככל שעבר זמן ניכר יותר, כפוף כמובן לנסיבותיו של המקרה הספציפי, יש בכך להצביע שאכן סופקו כדבעי צרכי הקטין. "

  • האם בית המשפט יתחשב בתמיכה שהתקבלה מן ההורים לצורך פסיקת מזונות?

אם מדובר בתמיכה ממושכת עליה הסתמכו בני הזוז במשך תקופה ארוכה בית המשפט יוכל לקחת בחשבון תמיכה זו כהכנסה.

  • מה אני יכולה לעשות אם בעלי איני משלם מזונות עבור הילדים?

ניתן לפתוח תיק בהוצל"פ. הבעל יזומן לחקירת יכולת בהוצאה לפועל על מנת לאמוד את יכולתו הכלכלית ואז ניתן להפעיל נגדו סנקציות כאשר החמורה שבהם היא הוצאת צו מעצר כנגד הבעל.

  • בעלי חסר אמצעים ואינו משלם לי מזונות, אם אפנה להוצל"פ יתגלה שממילא אי אפשר "להוציא" ממנו  כלום מה עושים?

אם ברשותך פסק דין בו נקבעו מזונות לילדיך תוכלי לגשת ללשכת הביטוח הלאומי ולבקש טופס בקשה לתשלום על פי חוק המזונות. כך  תוכלי סכום דמי מזונות חודשי עבור הילדים. ניתן לבקש גם דמי מזונות שלא שולמו רטרואקטיבית עד שנה אחורנית. סכום המזונות שיועבר לך יקבע על פי טבלאות הזכאות של המוסד לביטוח לאומי הקובע תקרת מזונות המשתנה מעת לעת ובהתאם לנתונייך האישיים. הזכאות שלך תיקבע על פי הכנסותייך. במקביל יפעל המוסד לביטוח לאומי לגביית החוב מבעלך. http://www.btl.gov.il/benefits/alimony/Pages/default.aspx

  • הסכמתי לתרום זרע לחברה טובה והיא הבטיחה לי שאינה רוצה ממני דבר ושלא אשלם מזונות עבור הילד, האם קיים סיכוי שאצטרך לשלם מזונות עבור הילד בעתיד?

כן. מאחר והבטחה זו היא בניגוד לטובת הילד ומאחר והאם היא שנתנה את ההבטחה ואילו כאן הילד הוא זה שיתבע (אומנם באמצעות אמו) הרי שהנך חשוף לתביעה. אם אישה זו אינה נשואה תישא במזונותיו במידה ואתה האב הביולוגי של הילד.

  • האם בית המשפט בקביעת מזונות ילדים מתחשב בהשתכרות בפועל של האב או בפוטנציאל השתכרות עתידי?

כן. בית המשפט יכול לפסוק מזונות הגבוהים יותר מסך השתכרותו של האב. על האב למצות את יכולת השתכרותו. בית המשפט מתחשב בכושר השתכרות פוטנציאלי של הבעל כאשר הוא קובע את הצרכים הבסיסיים של הילדים. כאשר מדובר בצרכים שהם מעבר לצרכים הרגילים אין בכושר השתכרות כי אם בהשתכרות בפועל. כלל זה כפוף לחובת תום הלב. כלומר במקרים בהם מפסיק האב את עבודתו כדי להקטין את הכנסותיו לקראת בירור התביעה או במקרים בהם האב אינו מממש את כושר השתכרותו.