שאלות ותשובות

אלימות במשפחה

  1. תוכלי להגיש תלונה במשטרה.
    אם את שוקלת להגיש תלונה במשטרה קחי בחשבון כי יהיה עלייך לבסס את תלונתך בראיות. צילום בצבע, תעודה רפואית, בדיקה על ידי הרופא, כל אלה יוכלו להועיל. עם הגשת התלונה יוזמן בן זוגך לחקירה במשטרה תחת אזהרה. המשטרה תזמן גם עדים למעשי האלימות אם היו כאלה. על פי חומרת העבירה המשטרה או הפרקליטות יחליטו אם להגיש כתב אישום. כנגד בן הזוג ייפתח תיק פלילי. במידה ויעלה מן החקירה כי בן זוגך מסוכן הוא ייעצר.
  2. תוכלי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, לבית הדין הרבני או לבית משפט השלום בבקשה לצו הגנה בו יורחק בן הזוג המכה.
  3. לפנות לבית המשפט בבקשה לצו הרחקה קבוע מכוח הזכות למדור שקט ושליו.
    אם החלטת לעזוב את דירת המגורים המשותפת בשל מעשי האלימות של בן זוגך לבית הורייך או למקום אחר הרי שכל עוד את נשואה תהיי זכאית למזונות מבן זוגך. המשמעות היא כי הבעל חייב לספק קורת גג לראשך ולראש ילדיכם. כלומר הבעל חייב באספקת מקום מגורים חלופי או תשלום עבור שכר הדירה. לכן אם נאלצת לעזוב את הבית בשל התנהגותו האלימה של בעלך את זכאית לדמי שימוש ראויים עבור השימוש שלו בחלקך בדירה. כל שתצטרכי הוא להוכיח כי הבעל אכן היה אלים כלפייך. נטל ההוכחה הוא קל יחסית במקרים אלה.
  4. הגשת תביעה למזונות אישה כנגד בעלך
    בתביעת המזונות תוכלי לבקש חוץ ממזונות אישה (סך המשקף תשלום הוצאות עבור מזון לבוש וצרכי רפואה וצרכים הכרחיים אחרים) גם תשלום שכר דירה למרות שאת מתגוררת אצל הורייך. ותוכלי לטעון כי כל עוד אין ברשותך את הכסף למימון שכר הדירה לא תוכלי בפועל לשכור דירה.
    אם לא תשכרי דירה בפועל לאחר מתן פסק הדין ותמשיכי להתגורר אצל הורייך אזי יוכל בן זוגך לבקש שלא לשלם שכר דירה כחלק מסכום המזונות.
    אם חלפו מעשי האלימות ולא חזרת הביתה תהיי חשופה לאובדן הזכות למזונות (מדובר באובדן הזכות למזונות אישה הזכות למזונות ילדים היא זכות נפרדת).

יש להוכיח כי קיימת סכנה מוחשית ומידית לחיי האישה והילדים; מדובר במעשי אלימות חמורים; יש להוכיח מי אחראי למריבות ומתי החלו; גם אלימות רוחנית תשמש בסיס לצו הרחקה במקרים קיצוניים; הצו יינתן לתקופה מוגבלת בזמן (תמ"ש 80200/96).

כן. שירותי הרווחה גיבשו מודל להערכת מסוכנותו של אדם אלים. ככל שהאדם מסוכן יותר, האדם מורחק רחוק יותר. כאשר קיים סיכון גבוה מן האדם האלים- הוא יורחק מן העיר, ייאסר עליו לשאת נשק, ובית המשפט יורה על מתן טיפול מתאים עבורו. כאשר קיים סיכון בינוני מן האדם האלים- ההרחקה תהיה ממוקד האלימות- בית המשפחה גם כאן ייאסר עליו לשאת נשק והוא יישלח לטיפול. כאשר קיים סיכון נמוך מו האדם האלים- אדם זה לא יורחק אך ייאסר עליו לשאת נשק והוא יישלח לטיפול מתאים. כאשר האדם שהיה מעורב באירוע אלימות אינו מסוכן, הוא לא יורחק ולא יישלח לטיפול (תמ"ש 80200/96).

בית המשפט יבחן את אישיותו של התוקף, חומרת מעשי האלימות, מערכת היחסים בינו לבין הקורבנות ומצבם הנפשי והפיזי של קורבנות האלימות. באשר לתוקף- בית המשפט יבחן האם התוקף סובל מהפרעות נפשיות. האם הוא מודע לאלימותו או שהוא מכחיש אותה, האם הוא סובל מהתמכרויות, האם הוא מתאים לטיפול קבוצתי או פרטני, האם יש לט נגישות לנשק. באשר לחומרת מעשי האלימות- תיבחן חומרת מעשי האלימות, תדירותם, והעלייה בחומרתם. באשר למערכת היחסים בין התוקף לקורבנות- יבחן כלפי מי מופנית האלימות ואת מערכת היחסים בין התוקף לקורבן או לקורבנות. באשר לקורנות האלימות- בית המשפט יבחן את מצבם הנפשי של קורבנות האלימות, כיצד הם עצמם  מעריכים את אלימותו של התוקף מבחינה סובייקטיבית (תמ"ש 80200/96).

אם מבחינת כל הפרמטרים עולה כי מתקיים חשש סביר לסכנה מוחשית ומידית למשפחה ולילדים מצד התוקף- יינתן צו הרחקה כנגד התוקף.

משרד הרווחה מפעיל מסגרות טיפוליות שונות לטיפול בגברים מכים. כאשר מדובר במקרי אלימות קשים בית המשפט יוכל להורות בצו על טיפול ויפנה את הגבר המכה למעון לגברים מכים בשם "בית נועם". לעיתים ההפניה לבית נועם תיעשה כתחליף למאסר בפועל. מעון בית נועם ממומן ע"י המוסד לביטוח לאומי וע"י שירותי הרווחה. תוכנית הטיפול ב"בית נועם" היא בת 4 חודשים במהלכם הגבר המכה עובר טיפול קבוצתי נשלח לעבודה ומתרגל חיים בצוותא עם גברים במצב דומה.  במהלך התקופה מנהלים הגברים את משק הבית ולומדים כיצד להביע רגשות. הקבוצה כולה מהווה סביבה תומכת. לטיפול בבית נועם אחוזי הצלחה גבוהים ורובם של המטופלים אינם חוזרים על מעשי האלימות.

לא.

כאשר הפוגע נמצא תקופה ממושכת מחוץ לבית ובמיוחד כאשר יש לבני הזוג ילדים קטנים, בית המשפט אינו רוצה לחסום את דרכו של הבעל בחזרתו למגורים יחד עם בני משפחתו. עם זאת, החזרה לבית תתבצע  בהדרגה ובליווי מקצועי. קרוב לוודאי שיוכנס לתמונה גורם טיפולי שיבצע הערכת מסוכנות  לבעל, טיפול אישי לבעל ולאישה וטיפול משפחתי (תמ"ש 028990/08).

צו הגנה מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת יינתן כאשר אדם פגע בשלוות חייו של אדם, בפרטיותו, בחירותו בכך שאיים עליו או כאשר פגע בגופו. הצו יוצא כאשר קיימת פגיעה ממשית בשלוות חייו של מי שמבקש את הצו; כאשר קיימת סכנה ממשית כי  האדם כנגדו מבוקש הצו יבצע עבירת מין כנגד המבקש; כאשר סמוך להגשת הבקשה האדם שכנגדו מבוקש הצו ביצע עבירת מין באדם אחר או כלא אדם אחר שלא כדין. הצו יוצא כאשר מתקיים בסיס סביר כי המטריד או המאיים עלול לחזור על התנהגותו. בית במשפט יוכל לתת את הצו במעמד צד אחד אך דיון במעמד שני הצדדים יקבע תוך 7 ימים.

  • בילוש, מארב או מעקב, או בפגיעה בפרטיותו של אדם אחר בכל דרך אחרת;
  • איום על החיים (כולל איומי התאבדות).
  • ביצירת קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;
  • איום בפגיעה ברכוש, בשם הטוב, או בחופש התנועה של אדם אחר;
  • כאשר קיימת סכנה כי הבעל האלים יבצע עבירת מין באחד מבני המשפחה.

הנפגע, תובע משטרתי, הפרקליטות, עובד סוציאלי.

ניתן יהיה לפנות לבית המשפט בבקשה להוצאת צו על פי חוק הבזק התשמ"ב-1982 האוסר על המטריד ליצור קשר טלפוני עם המוטרדת.

בית המשפט יוכל לאסור על המאיים להטריד, לאיים, לבלוש לארוב או להתחקות אחרי הנפגע, ליצור איתו קשר או לפגוע בפרטיותו. להימצא במרחק מסוים מדירת המגורים, מן הרכב, ממקום העבודה או הלימודים של הנפגע או ממקום אחר בו הוא נוהג להימצא בו בקביעות; לשאת או להחזיק נשק;

תוקפו של צו מניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על שישה חודשים; בית המשפט רשאי להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו, כך שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה, ואולם מנימוקים מיוחדים שיפורטו  ניתן יהיה להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים.

כדי לזכות  בצו הגנה, עלייך לפנות לבית המשפט-שלום ו/או בית המשפט למשפחה ו/או לבית הדין הרבני בסמוך לאירוע האלימות בבקשה לצו הגנה.

לא. ההליכים על פי חוק למניעת אלימות במשפחה מתנהלים כהליך נפרד לחלוטין מכל תביעה אחרת בה בית המשפט דן כרגע בעניינכם.

החוק למניעת אלימות במשפחה -1991 קובע כי ניתן לבקש במסגרתו צו הרחקה לתקופה של עד 3 חודשים אשר ניתן להאריך עד לתקופה של 6 חודשים ומטעמים מיוחדים שיירשמו ניתן להאריכו עד לשנה. במסגרת צו ההגנה ניתן להוציא בעל מבית מגורי המשפחה ולאסור עליו להתקרב לבית המגורים או למקום העבודה של האישה.

ניתן להרחיק בן זוג, בן זוג לשעבר, הורה, חם, חמות, סב סבתא ילד של בו הזוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית, וכן מי שהוא אחראי על קטין המתגורר עמו.

 אם השתתפת בתוכנית טיפולית וקיבלת חוו"ד חיובית אז יש סיכוי.

על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת העונש הוא – 3 שנות מאסר. תיקון החוק מ-2002 קובע כפל ענישה לתקיפה על רקע אלימות במשפחה.

כן. לאחר שהגשת תלונה הפרקליטות או התובע המשטרתי הם אלו שיחליטו אם להגיש כתה או לא.

לא. על פי החוק ניתן להורות לתובע שהגיש תלונת סרק לשלם לצד שכנגד הוצאות וגם לפסוק פיצוי.

בקשה בליווי תצהיר וערובה שתשתמש לתשלום פיצוי אם מדובר בתלונת כזב.

החוק קובע כי במעמד הגשת הבקשה ייקבע המועד לדיון בבקשה. בית המשפט יקבע דיון באופן מידי ולא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשת הבקשה. בית המשפט יהיה רשאי להאריך את תוקף הצו אפילו אם הפוגע לא התייצב.

בית המשפט רשאי לתת צו האוסר על הפוגע להיכנס לדירה בה מתגורר בן משפחתו או להיות במרחק מסוים מן הדירה להטריד את המשפחה או להוציא צו מניעה נגדו.

  • אם אדם נהג באלימות בבן משפחתו או ביצע בו עבירת מין או כלא אותו בבית.
  • ההתנהגות של אדם נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה לבן משפחה אן כי הוא עלול לבצע עבירת מין בבן משפחה.
  • כאשר אדם התעלל בבן משפחה התעללות נפשית מתמשכת.
  • כאשר אדם התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחה ניהול סביר ותקין של חייו.

כן. לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.

כן.

מול חובת ההורה לספק מדור לבנו או לבתו  עומדת החובה של הבן או הבת שלא לפגוע בהורה או לסכנו. על הילד לכבד את ההורה, ולאפשר לו לנהל אורח חיים תקין בביתו מבלי שיחשוש לשלומו (תמ"ש  016060/06).

בקשה כזו תוגש לבית המשפט לענייני משפחה. ככלל, בקשה כזו תועבר  ליחידת הסיוע (צוות מומחים של מגשרים, פסיכולוג ועובדת סוציאלית) שתנסה להביא את הצדדים להסכמה. יחידת הסיוע גם תגיש את המלצותיה לבית המשפט. אם לא הגיעו הצדדים להסכמה, הרי שלילד עומדת הזכות להיות מיוצג ע"י עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי או ע"י עורך דין מטעמו. בית המשפט יורה על הגשת תסקיר מאת עובד סוציאלי על המצב במשפחה. תסקיר זה יוגש אך ורק לאחר שהעובד הסוציאלי תשאל את בני המשפחה לפחות פעם אחת. בית המשפט ישמע את עמדת הקטין ורק לאחר מכן יחליט אם להוציא צו הגנה או לא. הצו יינתן אך ורק אם יימצא סידור הולם לילד מחוץ לבית (בית הסבתא, בית האב, פנימיה, בית של קרוב משפחה).

כאשר הקטין הפוגע אינו בן משפחה, יש להגיש את הבקשה לבית המשפט לנוער.

במקרה והבעל האלים יפר את צו ההגנה ניתן לקרא למשטרה, יש להראות לשוטר את צו ההגנה והבעל האלים ייעצר.

לא. אם הצו ניתן על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת הארכתו תיעשה לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת. אם הצו ניתן על פי החוק למניעת אלימות במשפחה הארכתו תיעשה על החוק למניעת אלימות במשפחה (תמ"ש 32952/05).

יש להוכיח בבית הדין את אלימותו של הבעל. במידה ויוכח והבעל אכן אלים (לא מספיקה עצם הגשת התלונה) בית הדין יוכל עילה לכפות על הבעל גט ולנקוט נגדו בסנקציות הקבועות בחוק על מנת שייתן גט. בית הדין יחייב את הבעל האלים במזונות עד למתן הגט וייתן צו הרחקה כנגדו.

  • לאחר אירוע האלימות יש לפנות למשטרה תחילה. התלונה, והדו"ח שנרשם במשטרה יהווה ראיה. לפעמים ניתן להעיד את השכנים. תעודות מבית החולים בנוגע לפגיעה מהווים ראיה טובה.
  • אם מגישים את הצו בבית הדין עדיף כמה שיותר הוכחות.
  • הגשת תסקיר רק לאחר שילה של העובדת הסוציאלית עם בני המשפחה.

על פי הפסיקה (תמ"ש 32952/05) הצו יוארך במקרים הבאים:

  • כאשר הצו לא הרתיע את האדם האלים והוא ממשיך בהתנהגותו האלימה, במקרה כזה ניתן להאריך את תוקף הצו אף לשנה- התקופה הארוכה ביותר על פי החוק בה ניתן להוציא את הצו.
  • כאשר האלימות שהפגין האדם אלים היא חמורה ביותר.
  • כאשר קיים חשש כי ההתנהגות האלימה לא תשתנה.
  • כאשר בית המשפט הורה לאדם האלים לקבל  טיפול והוא לא הורה אחר הוראה זו.
  • עובדות חדשות התגלות ו/או הערכות של מומחים באשר למסוכנות של הפוגע גם אם במהלך התקופה בה ניתן הצו לא נהג הפוגע באלימות- הדבר נתון להכרעת בית המשפט.

תוכלי להגיש כנגד בן הזוג האלים צו הרחקה שלא על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת ולא על פי החוק למניעת אלימות במשפחה אלא מכוח עילה שהוכרה ע"י בתי המשפט – הזכות לחיות תחת קורת גג בשקט ובשלווה ללא אלימות. צווים מכוח הזכות למדור שקט ושליו, שהנה חלק מן הזכות למזונות יוצאו ע"י בית המשפט כל זמן  שהאישה והילדים אינם יכולים לחיות בשקט ובשלווה בבית כתוצאה מהתנהגות אלימה המופעלת כלפיהם.

כן. בית המשפט יוכל להוציא צו הגנה במקרים של התעמרות נפשית מתמשכת שאינה מאפשרת ניהול סביר ותקין של החיים בבית בפועל. בקטגוריה של אלימות רוחנית נכנסים התעמרות, השפלה, דיכוי ועלבונות הגורמים למתח וחרדה ואיבוד שיווי המשקל הנפשי. נדרשת הוכחת התנהגות בפועל. בית המשפט יבחן האם ההתעמרות הנפשית פוגעת באורח החיים של אותה המשפחה הספציפית העומדת בפניו וכן יבחן האם מבחינה אובייקטיבית ההתעמרות הנפשית הייתה פוגעת בחיי כל משפחה רגילה.

בשורה של פסקי דין קובע בית המשפט כי אלימות רוחנית כאשר היא קיצונית עלולה לגרום לתוצאות חמורות הרבה יותר מאלימות פיזית.

בית המשפט (תמ"ש 022251/05) מעביר מבקר את המחוקק, ומציין כי יש לתקן את החוק כך שלא יידרש היסוד של "התמשכות" לעניין התעללות נפשית וניתן יהיה להוציא צו הגנה בנסיבות של גם כאשר ההתנהגות בבית נותנת בסיס סביר להניח כי מתקיימת סכנה לניהול אורח חיים סביר ותקין.

אלימות כלכלית היא שליטה בכספים, מניעה מן האחר לעבוד, הסתרת מידע בנוגע לכספים משותפים, "העלמת" כספים משותפים ללא ידיעת הצד האחר. כך למשל הוכר בפסיקה מקרה בו הבעל מכר את רכבה של אשתו ללא ידיעתה כאלימות כלכלית. מחקר חדש מגלה כי אצל 30% מילידי הארץ הבעל הוא זה שמנהל את ענייניה הפיננסיים של המשפחה. כיום, עומדת הצעת חוק פרטית של חה"כ אורית זוארץ על שולחן הכנסת בעניין זה שכותרתה "הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית בין בני זוג- התש"ע 2009".

על פי הצעת החוק בתי המשפט יוכלו להטיל עונשים של עבודות שירות בגין אלימות כלכלית וחיוב לחשוף את כל הנכסים ותשלום פיצוי.